דבר לא עוד.
"דבר לא עוד"...
שורה החביבה עלי, (מתוך השיר של יפה ירקוני ז"ל)
דבר לא עוד...
מה בסך הכל ביקשתי? שיהיה טוב, שלא יהיו בני אדם רעבים ללחם,
בעולם הזה בו אני מכתת רגליי.
בקשה צנועה לאלוהים (אומרים שהוא כל יכול), שייתן תבונה לאנשים להפסיק להלחם אלה באלה.
אך מסתבר זו בקשה ענקית עד כדי כך שאפילו אלוהים מתקשה למלא...
אז איפה כאן השכל של האנשים? כולם רוצים שלום ויוצאים למלחמה.
וקול פנימי מתערב, אומר, "תפסיק לבקש בקשות מגוחכות, זה מה יש ועם זה תסתדר".
אני מתרגז כי הוא תמיד צודק, מעצבן ממש.
ומוסיף שמן למדורה, "אתה תמיד מבקש בקשות בומבסטיות, ויודע זה לא עובד ככה".
'בסדר, בסדר', אני אומר 'לא אבקש יותר...'
(ציור: חלק קטן מתמונה גדולה)
"זה מה יש, ועם זה תסתדר".
כל כך עצוב שזה המצב
בריאות ונועם. שנה טובה.
חמש אחרי צהרים איתי לגן יש לנו פעילות ספורט הורים וילדים עם מדריך ספורט ואני שואלת אני? למה לא עם אמא והוא עונה לי אמא לא עושה ספורט בכלל ואני לא רוצה להתאכזב ואני יודע שאת סבתא כל הזמן עושה ספורט אז אני מבקש שתבואי ישר עניתי לו ״אופק חמוד שלי בכיף אבוא איתך לפעילות״ פינתי את השעה ביום הנדרש והלכתי איתו והוא היה נרגש ומלא בטחון ואני כמובן התרגשתי איתו יחד הייתה פעילות נהדרת והנכד חזר מרוצה וסיפר לאבא ולאמא שהיה לו כיף עם סבתא
יפה לכם, את והנכד המתוק. אף על פי שהתגובה לא נוגעת לנכתב "דבר לא עוד"
בריאות ונועם אסתר (חיוך).