אירוע לבבי

ביום חמישי 2.5 התעוררתי משנתי כאריה , והלכתי למטבח להכין לי כוס קפה של בוקר בדרל אספתי את העיתון ופרשתי אותו על השולחן בעוד הקומקום מתחמם התחלתי לקרוא את העיתון וכאשר המים רתחו מזגתי לתוך הספל וחזרתי מלעיתון ופתאום הרגשתי בחילה נוראית ורציתי להקיא את נשמתי החוצה, לא יכולתי לקבוע אם הבחילה באה ממאכל שאכלתי אתמול או ממה שקראתי בעיתון, אבל רצתי לשרותים בנסיון להקיא את נשמתי החוצה, בסופם של מאמצים להקיא לא הקאתי ונשמתי לא פרחה החוצה (עקשנית מה אפשר לעשות) בקיצור התיישבתי לשתות את הקפה והפעם חשתי כאב חזק מאוד בחזה, זה היה כאילו יד חפנה את החזה וקימצה אותו בתוך אגרוף, כך ישבתי מכוסה זיעה קרה וחשבתי שאולי כדאי ללגום מהקפה ומשהו חם ירגיע את הכאב וכעבור מספר דקות הכאב חלף כאילו לא היה, נרגעתי והחלטתי להמשיך בסדר יום רגיל, לקחתי את התיק ויצאתי לעבודה, כיוון שמכוניתי במוסך החלטתי לנסוע באוטובוס לחברה עימה אמי עובד, יש תחנה ליד ביתי וליד החברה כך שלא הייתי בעיה , כשהגעתי לתחנה הרגשתי שוב מ ין לחץ קל בחזה אבל החלטתי להמשיך, בקיצור סיימתי בחברה כל אשר היה לי לעשות, ובשעה 11:39 עליתי על האוטובוס חזרה לביתי, וכל הזמן הרגשתי רגיל לחלוטין.

כהגעתי חשבתי על ארוע הבוקר והחלטתי לשתף את רופאת המשפחה במה שקרה ולשמוע את דעתה. הפקידה הודיעה לי שהיא בחופשה ומה הענין ואיך אםשר לעזור, סיםרתי לה את ארועי הבוקר והיא אמרה "אני קובעת לך תור בשעה עשרה לארבע עם רופאה מחליפה, אבל מייעצת להתקשר אל 2700 * לדבר עם אלות שתיעץ לך יותר ממני וכך עשיתי, האחיות שמעה את הסיפור ואמרה " אם עד עשרה לארבע תרגיש צלצל אלי ומיד אשלח לך אמבולנס ואם הכל בסדר לך אל הרופאה" ונתנה לי את הישיר שלה. המרחק מביתי למרפאה הוא 5 דקות הליכה רגועה אבל אני אוהב להקדים ולכן יצאתי מביתי אל המרפאה בשעה 3:30 ואשר עברתי כ 30 מטר כמעט התמוטטתי מכאבים אבל החלטתי להגיע למרפאה, הדרך בזו ארכה חצי שעה, מיד כאשר הרופאה ראתה אותי מיד השכיבה אותי והאחות עשתה א.ק.ג. והרופאה שואלת אותי אם יש לי ילדים ואני אומר שכן והיא מבקשת טלפון של הילדים אני מחייג לבני מספר לו מה קרה ומוסר את הנייד לרופאה, היא יוצאת מהחדר וחוזרץ לאחר מכן מבלי לומר לי מילה, אני שואל את הבן מה היא אמרה והוא אומר "היא אמרה לי שהיה לך אירוע לבבי והיא הזמינה נט"ן ואני כבר בא" ואכן עוד לא הספקתי לזוז וכבר היו לידי צוות נט"ן רופאה צעירה שתי אחיות ושני פרמדיקים, הרופאה בודקת אותי מכניסה מחט משולשת לעורק ביד ועושה א.ק.ג במכשיר חדיש יותר ובסיום אומרת לי כך "אני לא מוצאת שום דבר חריג ככה זה אצלי הכל סודי)

אבל ליתר בטחון אני מעבירה אותך למעון בית חולים אמרתי בסדר רק בלי צפירות וכך היה, כשהגעתי למיון כנראה כבר חיכו לי כי מיד הושכבתי על מיטה וכבר נגשה אלי אחות עם מכונה על גלגלים ואומרת " שמי רננה " ואני אומר לה "שמי ישראל וכולי מתרוננן, מה את מתכוננת לעשות לי עם האיסטרומנטים הללו" והיא עונה בחיוך " אה שום דבר נורא, רק קצת דם אקח (האמינו לי היא לא נראית דרקולה) נמדוד לחץ דם נעשה א.ק.ג. ונחבר אותך למוניטור עד שנראה" מה יכולתי לעשות שכבתי בשקט והתמסרתי טוטלית לרננה כאשר אני כלל לא מתרונן וכך שכבתי בלב רכבת השדים שקוראים לה "מיון שיבא- אגף שלוש" לאחר ארבע שעות הגיעה רופאה צעירה ואומרת לי כך "תראה הטמלנין אצלך בדם עומד על 0.078 0 כאילו שאני בקי וידע מה זה) אני חושבת שזה גבולי ושלילי אבל החלטתי לאשפז אותך ונמתין למקום פנוי אתה הראשון בתור (מאוד משמח) וכך אני שוכב על מיטה באותה תחנת רכבת עד 10:30 בלילה ומעבירים אותי לפנימית ב' , אני מובא למחלקה לקבלה ומשם לחדר בו יש עוד חולה אחד שעליו זה סיפור נפרד, אני שוכב במיטה עם בגדי ופתאום גכנסת אחות זהובת שיער עם כזה זנבון שיער מאחור מסיטה את הוילונות סביב המיטה ויוצר מעין אוהל סגור סביבי מגישה לי את מדי בית החולים (פיג'מה) ואומרת פוקדת "שלום קוראים לי מיכל, תתפשט" אני מתרומם מהמיטה ומתריס "מה פתאום אני, קודם את" והיא מסתכלת עלי ופורצת בצחוק מצלצל " ואם אני אעשה מה אתה תעשה ?" ואז הבנתי "למה צחקה מיכל לדוד, בטח אמר לה דבר דומה" אבל אומר "אחשוב" והיא מודיעה שמיד כשאלבש את הפיג'מה תבוא לעשות את הבדיקות ואז יבוא הרופא אותי לבדוק ולהחליט מה יעשו איתי ועוזבת בצחוק מצלצל ואכן הרופא מגיע בודק עושה א.ק.ג. ואומר "החשד שלי זה אירוע לב חריף מחר נעשה בדיקות דם וגם אם הטרלין(או איך שקראים לו) יהיה נמוך אתה חייב לעבור צינתור וזאת נראה ביומיים שלושה הבאים ונותן הוראה למיכל לתת לי תרופה בשם "פלביקס" זו תרופה העושה פעולה דומה כמו ה"פותח סתימות בצנרת" של יעקבי כל כדור הוא 75 מ"ג והוא מורה לתת לי 800 מ"ג כדי חהיות שהצינורות יפתחו ( של יעקבי חימיקלים וגם אלו חימיקלים אין כל שוני בפעולתם) וכאן מסתיים הפרק הראשון ויבואו עוד פרק המחלקה ופרק הצינתור