מוטקה > בלוגים > הבלוג של רחל גולדנברג > הבטלן הדלת והמסמר

הבטלן הדלת והמסמר

מי יגיד לו ללכת
הבטלן הדלת והמסמר

מסופר על גבר בטלן מאד, ישב ולא עשב דבר למען ביתו. דלת הבית חרקה והרגיזה מאד את האישה, והיא ביקשה ממנו שוב ושוב לתקן אותה,, אך לשווא, הדלת לא תוקנה ורק גרמה למריבות בין הבעל לאישה, יום אחד , תוך כדי מריבה, עבר ליד ביתם הלך, ראה ושמע אותם רבים ושאל לסיבת הריב, אמרה לו האישה, הדלת חורקת ובעלי הבטלן, לא מתקן אותה ,, אמר האיש לבעל, קח מסמר , תקן הדלת ויהיה שלום בניכם. נתן לו את המסמר והלך. למחרת בבוקר בא ואמר באתי לבקר את המסמר- הזמינו אותו לאכול איתם ארוחת בוקר, נהנה ונשאר גם לצהרים.. הלך לביתו וחזר שוב למחרת. לאחר ששאל לשלום מסמרו , נשאר לאכול ולשתות , גם ארוחת צהריים וגם על ארוחת הערב לא פסח. כך יום אחרי יום למעלה משבוע ימים.. יום אחד אמרה האישה לבעלה, האיש הגזים לבוא לכאן כל יום, אנחנו צריכים למצוא דרך להיפטר ממנו, יש לך רעיון? .. ומי יגיד לו ללכת? כן, אמר הבעל, נתחיל שוב לריב ימאס לו וילך,ומי יגיד לו ללכת? נעשה כך: אם הוא יהיה לצידך – אני אעלב ואגיד לו ללכת , ואם יהיה לצידי את תעלבי ותגידי לו ללכת , טוב, סיכמו בניהם וחיכו לו, ואכן, למחרת בבוקר שוב הגיע, שאל לשלום המסמר והתיישב, אכל , שתה – ולא חושב ללכת בכלל, אז הם התחילו לריב.. הם רבים והוא ממשיך לאכול כאילו כלום.. שאלו אותו,לא מפריע לך שאנחנו רבים? ולא מעניין אותך לדעת למה אנחנו רבים? ענה להם: לא, לא מעניין אותי, אתם משפחה ואני לא מתערב במריבה משפחתית . קם הבעל, שלף את המסמר מהדלת, נתן לו אותה ואמר לו: קח את המסמר שלך ולך – אנחנו כבר לא חייבים לך כלום. לקח האיש את המסמר ,הלך ולא חזר. הדלת חזרה לחרוק..אך להם כבר לא היה איכפת ממנה...

תגובות  4  אהבו 

839
קראתי סיפור דומה פעם שהוציא אליהו נאוי,שהיה פעם ראש עיריית באר שבע,כמשל על היהודים והערבים.האיש מכר לזוג אחד בית ,אבל השאיר בבית מסמר.לאחר ימים אחדים הוא בא"לבקר את מסמרו"ואחרי ימים אחדים הו...
קראתי סיפור דומה פעם שהוציא אליהו נאוי,שהיה פעם ראש עיריית באר שבע,כמשל על היהודים והערבים.האיש מכר לזוג אחד בית ,אבל השאיר בבית מסמר.לאחר ימים אחדים הוא בא"לבקר את מסמרו"ואחרי ימים אחדים הוא בא "לתלות כובעו על המסמר"אחרי ימים אחדים הוא הביא כלב לקשור למסמר"טוב ,הבנת את הרעיון לאמור שעלינו להינתק לגמרי מהערבים ולא להשאיר איזה מסמר בבית כי בסוף זה יעלה לנו ביוקר.כיום מכנים זאת"שתי מדינות לשני עמים"
נהנתי מהגירסה שלך לסיפור.
אהבתי והיתחברתי גם לגירסתך אכן מוסר ההשכל בשני הסיפורים דומה מאוד אף על פי
שהסיפורים שונים.
שבת שלום
ואת ההלך היה צריך לגרש עם מקל
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

רמאויות קטנות
לפני הרבה שנים רכשנו רכב קטן וגילינו בדיעבד שהמוכר רימה אותנו במחיר. בעודי מתרגז ומתכנן נקמה, רעייתי הרגיעה...
לקריאת הפוסט
הרכבת עומדת לצאת
כל שנה ההורים של מרטין לקחו אותו עם סבתו לבלות את חופשת הקיץ, והם חזרו הביתה באותה רכבת למחרת. יום אחד...
לקריאת הפוסט
סיפורו של החמור לנמר
סיפורו של החמור והנמר החמור אמר לנמר: ′′הדשא כחול". הנמר השיב: ′′לא, הדשא ירוק". הדיון התחמם, והשניים...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה