כועסים ומתרגזים בגיל 70 – פוסט מיוחד ליום האהבה הבינלאומי – יום וולנטיין

ביננו, אין הבדל גדול בין כעס בגיל 30 לגיל 50 וגיל 70.

הנושאים שעליהם מתרגזים אולי משתנים קצת, אבל הסיבות לכעס נשארות והתגובות זהות, אולי התדירות של ההתרגזויות עולה ככל שהגיל עולה כי הסבלנות יורדת, ואולי זה רק נדמה לי.

אני כותבת את הפוסט בעקבות המריבה האחרונה שהייתי מעורבת בה. מריבה מטומטמת על נושא מטומטם שירדה לפסים שחברי הכנסת שלנו שסגנון הדיבור שלהם שורף לי באזניים כל פעם מחדש, היו שמחים להשתמש באוצר המילים שעפו שם. לאחריה, רעם הבית שלנו משתיקה של כעס הדדי, במשך 4 ימים, שהסתימה כשהצלחנו לנתח את הארועים ולקבל החלטות יפות לעתיד.

המריבה שלנו, הזכירה לי את המערכון של הגשש החיוור: "העולה המליון" עם שורת המחץ שלו " אתם שואלים את אותן שאלות והם עונים את אותן תשובות". כי כך זה היה. "קופי פייסט" למריבות שהיו מפעם לפעם ב 47 שנות נישואינו, ופחתו במשך השנים, ואופס... הזדחלה והתעוררה לחיים מריבה מטומטמת!

לא זוכרים את המערכון?

שווה לעשות הפסקה בקריאת הפוסט ולהקליק על הקישור שכאן, להקשיב בספוטיפיי למערכון "העולה המיליון".

שם, בדקה ה- 2.25 שואל כתב הרדיו את המתורגמן, שהוא פועל הנקיון של שדה התעופה, "מאיפה אתה יודע רוסית"? והמנקה עונה שאיננו יודע רוסית, אז איך תרגמת? מה יש פה לתרגם, אני כבר שנתיים עובד פה, אתם שואלים את אותן שאלות והם עונים את אותן תשובות... ספוילר, בסוף מסתבר שגם העולה המליון, הוא לא באמת מרוסיה, אלא עלה מקריית שמונה דרך וינה שם התחתן עם רוסיה...

עוד ארוע שנתן לי השראה לפוסט הזה:

שמעתי אתמול בפאב, בשולחן לידי, מכר מהשכונה, שעבר כבר מזמן את גיל 70, שהודיע לאשתו שישבה באלכסון רחוק ממולו, שהוא הזמין בירה כזאת וכזאת. היא, מצידה, ענתה לו בכעס שלא היה פרופורציונלי לדיווח המיותר שלו, משהו שממנו אפשר היה להבין שזה לא באמת מעניין אותה. ואז הוא ענה לה בכעס עוד יותר גדול משהו שנראה לי, כצופה מהצד, לגמרי לא רלוונטי. היה ברור לי, שהם פשוט ממשיכים את המריבה האחרונה שלהם מהבית, שקרוב לוודאי דומה לכל שאר המריבות שלהם בעשרות שנות נישואיהם.

אז תסבירו לי חברי הקשישים, ממה אתם או אנחנו נהנים כשאנחנו רבים?

כי אם אנחנו לא באמת נהנים מהן, ואני מודה שאני ממש שונאת מריבות, אז מה אפשר לעשות כדי לצמצם אותן?

הנה רשימה של עצות, שאת כולן אתם יודעים, אבל לרגל יום האהבה, שקורה השבוע בשבת של ה 14.2.2026, אני מנדבת אותן בחינם:

1. להיות מודעים לטמטום של הויכוחים ולחזרתיות שלהם
2. לבדוק אם גם הפרטנרים שלכם לויכוחים מודעים לטימטום.
3. אם הם מודעים, ונשארה תקשורת בזוגיות, אפשר לנסות לדבר ולבנות תכנית שינוי למלחמות/מריבות האבודות מראש.

סיפור אמיתי:

אני למשל, לאחרונה, וויתרתי על כל מעורבות בתהליך השיפוץ של המטבח שלנו, כדי לחסוך לעצמי את הויכוחים הבלתי נגמרים בנקודות שבהם בן זוגי חושב אחרת ממני.

זה היה מעשה אצילי, מוערך מאד ע"י ילדינו, וגם על ידי כל מי שהיה מעורב, אבל בכל זאת לא לגמרי מוצלח. כי כשפתאום התעוררתי, ונעמדתי על שתי רגלים אחוריות ודרשתי שבמטבח שלי יהיה תנור גז ולא אינדוקציה חשמלי כמו שתוכנן. כמעט הגענו לרבנות.

למזלנו, האחיין התערב, עם רעיון גישורי מדהים. והיום יש לנו גז עם שתי להבות שעובדות על גז ושלוש שעובדות על אינדוקציה, ובא לציון גואל.

ובכל זאת:

יש כמה פרמטרים שכדאי לשפר, כדי למנוע אי הבנות שמובילות לויכוחים מיותרים, ואתם זוכרים שאני לא פסיכולוגית, אלא סתם סבתא בת 70.

1. מומלץ מאד לשפר את השמיעה, רצוי עם מכשיר – כי כששומעים לא טוב, שומעים לפעמים משהו אחר, שגורם להתלקחות מיותרת. כך היה לי עם אבי זכרונו לברכה, שאבד לאט לאט את השמיעה, והאהבה חזרה למעוננו, רק לאחר שמכשיר שמיעה נכנס לאוזנו. 
2.  מומלץ מאד לשפר את ההקשבה, זה לא פשוט, במיוחד למי שלא רגיל להקשיב בגילנו המופלג. איך עושים זאת? מקבלים החלטה שנותנים לשני לסיים את המשפט, למרות שאנחנו  ממש יודעים מה הוא או היא הולכים להגיד, כי 90 אחוז מהויכוחים הם על זה שלא נתת לי לסיים את המשפט. מוכר?
3. מומלץ לשפר את התקשורת - לא לפחד לנדב מידע, גם אם נראה מיותר לרגע. כי אולי, כמו שקרה לי השבוע, שכחתי פרט קטן ומאד חשוב שאם הייתי זוכרת אותו, או מקבלת עליו תזכורת, כל הסצינה היתה נמנעת.
4. לתת כבוד לשני - מומלץ לא להפריע לשני כשהוא בשיחת טלפון, (מתכון קטלני למריבה עסיסית) או עסוק במשהו שנראה לו חשוב, גם אם בעיננו, זה נראה מיותר, משעמם, או לא לעניין באותו רגע.
5.  ואם קרה ההפך, שלא נתנו לנו את הכבוד המתאים, לנשום עמוק, ולספור עד עשר ,כשמזהים שהנה זה שוב בא... הויכוח המטומטם, לא ליפול בפח! לחנוק אותו כשהוא קטן, עם תקשורת... לנסות...

אבל יש מקרים שבהם לא יעזרו העצות.

אלה המקרים של אותם אנשים שנהנים מהויכוח... כי הנה סוף סוף משהו מרטיט ומרנין קורה בבית! יש ויכוח! אנרגיות זורמות, איזה כיף...

לאלה, הייתי מציעה, ותסלחו לי מראש על ההצעה, לשקול להחזיר את חיי המין לסדר היום. אני יודעת שלא תמיד וויתרתם עליהם מבחירה, אבל האינטואיציה שלי אומרת, שתקשורת הפיסית יכולה למלא חלל, שבלית ברירה התמלא במשך השנים בויכוחים ומריבות. חברתי, נאוה לרנר, סקסולוגית שעברה גם היא את גיל 70, כותבת באתר שלה ש"מיניות, כמו אוכל, הינו צורך בסיסי של האדם", אם אתם רוצים להתעמק בנושא, גלגלו אותה בגוגל.

פתרונות אחרים אין לי, אם יש לכם, מוזמנים להוסיף למטה...

יום וולנטיין שמח ואוהב לכולנו,

למערכון של הגשש החוור, "העולה המליון" הקליקו כאן, וחייכו!