ספר חדש: סיפור אחד ביום מאת רועי סלע
הספר נפתח בהצהרת כוונות על הדחף הפנימי והצורך הקיומי של המחבר לכתוב - כתיבה המשמשת עוגן של סדר בתוך חוסר הוודאות שמביא איתו הזמן החולף.
הסיפורים מתעדים תחנות במסע רגשי מתמשך דרך רגעים ראשוניים שמעצבים אדם מבפנים, כמעין פסיפס אנושי של זיכרונות, של מחשבות ושל תחושות – חלקם עדינים ושקטים, אחרים חשופים וכואבים. רגעים יום־יומיים לכאורה שמאירים את המקום שבו הם הופכים לחוויות מעצבות זהות.
החלק הראשון מוקדש לחוויות הילדות ומציג נקודת מבט תמימה אך רגישה, המנסה לפענח את עולם המבוגרים ולהשתלב בו. בסיפור "בפעם האחרונה שנפגשנו", מתוארת חוויית אובדן ראשונה כאשר סבתו האהובה נפטרת. הילד חווה בלבול וכעס בשל ניסיונה של אמו להגן עליו מפני הבשורה המרה ומתמודד עם רגשות אשם. בסיפור "ילד גנב", מתואר ביקור ביריד בעיר טירה יחד עם חבר המשפחה אשר משדל את הילד להכניס לכיסו קלטת מוזיקה מבלי לשלם. המעשה מטיל פחד כבד ומשתק מפני חשיפה, והילד אינו מעז להביט בקלטת ומתקשה להשלים עם דבר העבירה שביצע. בסיפור "סרט כחול" הילד נחשף לראשונה לעולם המיניות דרך צפייה מקרית בטלוויזיה עם אחיו ובן-דודו.
בין הסיפורים השונים שזורים גם שירים קצרים, כמו "כשמציאות פוגשת את חלום" ו"מחבואים", המזקקים רגעי סערה פנימית, ומשתלבים עם ההתבוננות בקונפליקטים והחיפוש אחר איזון עת הילד גדל.
החלקים הבאים, "התבגרות" ו"בגרות", ממשיכים את מסע ההתפתחות ואת המפגש עם האירועים שמעצבים אותנו. המסע בין שלוש החטיבות נע מעולמו הפנימי של הילד אל המפגש ההולך ומתרחב של הנער והאדם עם המציאות שסביבו – מפגשים המזמנים חוויות ראשוניות חדשות. הם עוסקים בהתמודדות עם גירושים, בדידות והתרחקות מן הבית המוכר, לצד עצמאות, צמיחה וזוגיות.
סיפור אחד ביום אינו ספר של תשובות, אלא הזמנה לעצור, להרגיש ולהיזכר ברגעים שבהם אהבנו, פחדנו, התביישנו, נשברנו, התבגרנו והשלמנו עם מי שאנחנו. מטרתו להשאיר מקום למה שלא נאמר, ולתת מילים לחוויות הראשוניות שממשיכות ללוות אותנו הרבה אחרי שהן חולפות.
רועי סלע, יליד 1986 , נולד והתחנך בעיר נתניה. סיים תואר ראשון בתקשורת המונים בהצטיינות. רועי חי את עולם הכתיבה מגיל צעיר, אך אשתו ושני ילדיו היו מקור השראה משמעותי להשלמת הספר ולהוצאתו לאור. "סיפור אחד ביום" הוא ספרו הראשון.
"סיפור אחד ביום" מאת רועי סלע. הוצאת ספרי ניב, 198 עמודים. שנת 2026