מכונית חשמלית , כן או לא? חלק א',

שלום הכישלון של פרויקט "בטר פלייס" היה רשום על הקיר הרבה זמן, אבל למנהיגים ולמעוניינים היה נח להתעלם ולהיאחז בסיסמאות אשר לא היו נכונות במקרה הטוב.

לדוגמה: הסרת התלות בדלק מארצות ערב. ייצור חשמל דורש דלק, נפט, גז, סולר, או פחם ומחייב המרת הדלק אשר מוצאו במואבנים בתחנות לייצור חשמל כגון התחנה ע"ש רבין בחדרה. ההמרה של אנרגיה, ייצור חשמל מדלק כרוך בהפסדים אשר שיעורם קשור ליעילות התחנה ולסוג הדלק.

התחנות לייצור חשמל מעשנות ומפזרות חלקיקים בהתאם לכיוון הרוח וגובה הארובה.

כתוצאה ממצב נתון כנראה למספר שנים לפחות היכולת לבנות מצברים אשר יוכלו לאחסן הרבה אנרגיה אינה קימת ואנו מסתפקים ביכולת של מכונית משפחתית [כ 1500 ק"ג ] לנסוע כ 160 ק"מ בלבד. ומזה מסתמן כי הכמות הכללית של רכבים חשמליים מוגבלת ועמה הכמות של הקטנת הזיהום הסביבתי. במאמר מוסגר, בשלב זה של התפתחות הרכבים החשמליים עדיף להשקיע ברכבות ואוטובוסים בהקטנת רמת זיהום האוויר והסעת המונים

הפתרון הנכון אפשרי לעתיד הקרוב [מצברים] כולל מספר אפשרויות והשילב בינהם. על אפשרויות האלה בהמשך.

הנקודה המרגיזה בסיפור של "בטר פלייס" הוא החזון העיסקי שלהם, בעלי החברה ניסו להכתיב לקונים תנאים אשר מזכירים מאוד את התנאים אשר כבלו חברות הטלפונים הנידיים את ציבור לקוחותיהם הרבה שנים [לא הייתה אלטרנטיבה ולממשלה לא היה אכפת מהאזרחים] ואנחנו שילמנו הרבה כסף על שרות/סחורה אשר שווים הרבה פחות עד המהפכה אשר יזם וביצע כחלון. בעלי "בטר פלייס" האמינו כי ע"י הפרכת סיסמאות ריקות מתוכן אנחנו האזרחים נהיה מוכנים לקבל אותם [בעלי בטר פלייס] כשותפים עם זכויות מיוחדות במשכורות שלנו.

דבר נוסף אשר עלה בזמן האחרון ,חב' בטר פלייס היא בעצם רשת של 14 חברות שונות [אשר בדרך כלל מעיד על תכנוני מס ותרגילים אחרים במסגרת החוק כמובן להקטנת תשלומים לרשויות] והפטנטים שלהם בנושאים טכניים ואחרים בכלל נמצאים בחב' בשוויץ.