סוברו כסופה.

לנדב ידידי

מכונית היא המאהבת השניה אחרי האישה ביחוד אם היא כסופה  ומבריקה. לא פלא שדבקתה בה  14 שנים.

אז גם  אהבה כזו חולפת ברבות  השנים  ומחפשים אהבה שניה לצד האישה. לאהבה כזו היא לא מקנאה.

נדב הקר,

סיפור נחמד שקשור לאמונה בבני אדם.אתם מספרים על סוברו ואני אספר על חמור.כן,כלי רכב משובח.כשעלינו ארצה ב49,אבי עשה כל מאמץ להסתגל לארץ,התלבש כמו בן גוריון(חאקי)למען הפציינטים שיועים רק ערבית,למד מכאובים ערביים_וואג'ה ראס,תימשי בטנה,שלימד גםאותי)וקנה מרכבה מפוארת עם סילסולי מתכת בצד הספסל המרופד שהיה מונח על פלטפורמה ובראשה חמור.תפקידי היה לרתום את החמור החמוד לעגלה ולשחרר אותו מכל הריתמה בשובו.אהבתי אותו מאד,עד ש באו כניראה פדאיון וגנבו אותו.אז אבי קנה חמור שני.לא הירגשתי בחסרונו של הראשון כי השני היה העתק מושלם שלו.

יום אחד אבי פתח מכתב ואמר לי"ראי,קופת חולים מוכנה לתת לי הלוואה שאקנה מכונית"התלהבתי מאד ועודדתי אותו לקנות,אבל אבי סרב לקבל את ההלוואה באומרו שהרי הוא חולה לב קשה ומה אם יקבל התקף לב ותוך כך יפגע בבן אדם?אז  שנים החמור המשיך להיות כלי הרכב שלנו.

סוברו כסופה.  יעקב.

יעקב בחורי בזכות הסיפור על הסוברו שלך, העלתי מתיבת הזכרונות, גם את סיפור הסוברו הכסופה, שלי - אחותה הצעירה של הסוברו שלך (חיוך). ובעניין המאהבת! כן, מאהבת, או לא מאהבת - אהבתי לעלות עליה, חחחח. היא שירתה אותנו 14 שנה, כמו שהמכונית שלך שירתה אותך 20 שנה. כל הכבוד יעקב ידידי...
נ.ב. המכונית החדשה הבאה שלך, אמור לנכדתך היקרה, לא לשכוח את מפתחות (עם השלט) של המכונית באחד החנויות בקניון.  בריאות ואריכות ימים בטוב. 

כלי רכב משובח.  טובה'לה.

אֶיפֹה הסוברו שלי ושל ידידנו יעקב, שאנו מעזים להשוות אותן לכירכרה המפוארת של האדון ד"ר פריש המכובד? 
הנה טובה'לה, סיפור גורר סיפור, אני בטוח בעשותנו זאת, יתווספו עוד סיפורים על מכוניות. אולי סיפורים משעשעים, ואולי סיפורים מסמרי שיער חחח. 

סוף שבוע שלו ומהנה. טובה היקרה. (פרח) 

                             לנדב סיפור על הסוברו כה חביב,

                          העיקר שהביאה לך תועלת ונפרדה בלי נשיקה .....ממכונית אחרת.    

סוברו כסופה.  אריקו.



במהלך ה14 השנים, קיבלה המכונית, פה ושם, כמה נשיקות "אהבה" ממכוניות שונות, (איך אפשר בלי?), אולם לא משהו רציני.

תודה אריקו ידידי, תגובתך היפה לסיפור. (חיוך)

לנדב בוקר נפלא!!

אני למשל מעדיפה לא ,להזכר בסוברו הכסופה ,ששירתה אותנו נאמנה 

באינטיפדה הראשונה,,     כאשר בעלי זל ,,וחבר מהיושוב  וברשותם נשק 

לכן ליוו את הילדים. שבאו  לבלות אתנו בשבת.   והנה שני הגברים מגעים 

הבית שותקים..  אחרי זמן מה סיפרו על התאונה, והאוטו הלך טוטלוס כשראיתי את הסוברו הכסופה 

חשכו עניי  מעוכה מקומטת.. תעלומה בעני עד עצם היום הזה ..

איך שני הגברים חזרו הביתה בראים ושלמים ..

לכן נדב המשך לנפנף שלום. לסוברו הזקנה. והכסופה שלך ..הנוסעת בבירת הנגב...

רק בשמחות.. שבת שלום!!!

סוברו כסופה.   מדלן.

כן. מדלן חביבתי. בתגובתי לזו של טובה'לה, אמרתי: "סיפור גורר סיפור, אני בטוח בעשותנו זאת, יתווספו עוד סיפורים על מכוניות. אולי סיפורים משעשעים, ואולי סיפורים מסמרי שיער"
והנה הסיפור שלך מדלן, מאמת את סברתי. כתבת: "והנה שני הגברים מגעים הבית שותקים..  אחרי זמן מה סיפרו על התאונה, והאוטו הלך טוטלוס כשראיתי את הסוברו הכסופה חשכו עניי". 

אכן ידוע, סכנות רבות אורבות לאדם הנוהג במכונית. 
שבת שלום מדלן היקרה. שלווה ונועם. (פרח) נדב.