פרשת עקב

פרשת עקב

משה מנצל הזדמנויות אחרונות לעשות חשבון עם עם ישראל טרם יכנסו לארץ וגם להתחשבן איתם

על כל הצרות שעשו לו.

כעת כשאני חושב על היהדות וקורא את כל המצוות והמשפטים שמשה מעביר לעם אני מתחיל להבין מדוע אומרים : כדת משה וישראל"

אני מקווה רק שאתם זוכרים מתי אומרים את המשפט הזה שנחקק לנו בראש, כן בחתונה שלנו או של יקירינו. ועוד אני נזכר בפרשנות מיוחדת ומעניינת שקראתי לפרשת ואתחנן על שבירת הכוס בחתונה.

מעשה שיש בו בכדי לומר אנחנו מכירים כעת בכך שהמעשה כרוך בשינויים ושבירת המצב הקודם

מעין הכרזה על מהות חדשה משותפת ובניה של בית משותף חדש.

זאת ועוד יש בכך מעין התראה על הצורך במשנה זהירות ביחסים ששום דבר לא ישבר. וגם כל אחד מבני הזוג מצהיר כי שבר לעצמו כמה כללים והתנהגויות בבואו בקשר הנישואין. ובל נשכח את ירושלים וחורבן בית המקדש.

עם ישראל התחייב לקב"ה באומרו בספר שמות: ז וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. ( שם כד) וכבר אז הם התחייבו למלא את המצוות

כעת משה מנסה להעביר להם את החוקים ולרענן את זיכרונם ותוך כדי מייסר אותם על חטאי העבר.

ככה מתחילה הפרשה:

יב וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  יג וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  יד בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  טו וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ.  טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ.

משה מבטיח את שבעת המינים ואת השפע

ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.

ט אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.  י וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. 

משה גם למד התנהגות ארגונית, קודם הוא נותן לעם משוב חיובי מראה ומסביר להם כמה טוב יהיה להם.

רק אחרי המשוב החיובי הוא בא עימם חשבון על המעשים הרעים שלהם ואחרי זה מסביר להם מה יקרה אם לא ילכו בדרכי האלוהים וחוקותיו.

והוא פועל בשיטת השלבים: מזכיר להם את המסע במדבר ולא שוכח להזכיר את מי המריבה

טו הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין-מָיִם; הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם, מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.  טז הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר,

הפעם הוא לא פספס והצביע על הקב"ה כמוציא מים מצור החלמיש.

ורק אז הוא מתחיל במסכת שלו:

ז זְכֹר, אַל-תִּשְׁכַּח, אֵת אֲשֶׁר-הִקְצַפְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמִּדְבָּר:  לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר-יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה, מַמְרִים הֱיִיתֶם, עִם-יְהוָה.

ח וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם, אֶת-יְהוָה; וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בָּכֶם, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם. 

ואז מגיע הקטע הגדול: עגל הזהב

מעניין? מצד אחד אומרים שמשה היה אחרון מדור המדבר ומאידך הוא מאשים אותם בחטא העגל:

טז וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם--עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה:  סַרְתֶּם מַהֵר--מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם.  יז וָאֶתְפֹּשׂ, בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת, וָאַשְׁלִכֵם, מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי; וָאֲשַׁבְּרֵם, לְעֵינֵיכֶם.  יח וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה כָּרִאשֹׁנָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי:  עַל כָּל-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.  יט כִּי יָגֹרְתִּי, מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה, אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא.  כ וּבְאַהֲרֹן, הִתְאַנַּף יְהוָה מְאֹד--לְהַשְׁמִידוֹ; וָאֶתְפַּלֵּל גַּם-בְּעַד אַהֲרֹן, בָּעֵת הַהִוא.  כא וְאֶת-חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶם אֶת-הָעֵגֶל, לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ, וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב, עַד אֲשֶׁר-דַּק לְעָפָר; וָאַשְׁלִךְ, אֶת-עֲפָרוֹ, אֶל-הַנַּחַל, הַיֹּרֵד מִן-הָהָר.  כב וּבְתַבְעֵרָה, וּבְמַסָּה, וּבְקִבְרֹת, הַתַּאֲוָה--מַקְצִפִים הֱיִיתֶם, אֶת-יְהוָה. 

השוני הגדול ביהדות מול דתות אחרות הוא באמונה הרוחנית בקב"ה ללא פסלים, תמונות, מסכות או משהו מוחשי אחר.

אנשים זקוקים למשהו מוחשי תראו את הכנסיות או המקדשים הבודהיסטיים עם ישראל בצאתו ממצרים רכש שם את כל סמלי האמונה הזרה עגל הזהב כמוהו כאל המצרי אפיס שדמותו דמות פר. שיא הסגידה לאל זר היה עגל הזהב. וכמובן גם שיא כעסו של משה

אשר מיד מנתץ את לוחות הברית שנכתבו בידי הקב"ה

על מה משה מתריע? על העבר או על העתיד?

משה הוא נביא מהגדולים שקמו, כבר אז הוא חוזה שירבעם בן נבט יחזור לחטא העגל. (מלכים א', י"ב)

והוא מזהיר אותם:

יט וְהָיָה, אִם-שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם--הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.  כ כַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם--כֵּן, תֹּאבֵדוּן:  עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

כך מתחילה הפרשה:

כך מתחילה הפרשה:

- וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן

   וכך היא מסתיימת

- עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן

שבת שלום