אהבה ללא תנאי

ופתאום כשזה מכה בך למרות שציפינו לזה , זה קשה, פתאום אתה יתום בלי אמא, ועם אבא שכל השבוע רק חושב על זו שחיה איתו 75 שנה ביחד, כמו זוג יונים, ופתאום אתה מבין שוב מה שתמיד ידעת, שלא צריך יותר מחבר אחד אמיתי בחייך, כזה שיילך איתך בכל דרך ובכל מזג אויר וילווה אותך יד ביד לכל מקום, ופתאום אתה מבין מה שתמיד ידעת, כשהתבוננתי כך מהצד על ההורים שלי ,שכזו אהבה אין אפילו בסרטים,האהבה הזו והקשר ההדוק הזה שלהם כשחיו כאילו היו הצל אחד של השני במשך כל חייהם, ועדיין כשהוא בן תשעים וחמש הוא מתפאר בה ואומר "אני לא רק אוהב אותה ,אני מאוהב בה"...
כאילו שרק אתמול התחילו לצאת, וזה לא שמאלץ,
זה ככה ממש היה, עד לשבת האחרונה , ובמשך השנתיים האחרונות, כשהמחלה פרצה ואימי התדרדרה, הוא לא מש ממנה אפילו לשנייה והיה שם 24/7 לידה ואיתה ,ליווה אותה בהליכתה לכל מקום , וכשכבר לא יכלה ללכת הוא לקח אותה בכסא הגלגלים ולא הסכים לרדת אפילו לשנייה אחת לקפה קצר איתי בבית הקפה השכונתי, ואמר לי ,רק אם אמא באה איתנו אני יורד, אני לא משאיר אותה לבד.לעולם לא משאיר אותה לבד! 
וכשכבר לא יכלה לרדת בחודש האחרון ממיטתה הוא שכב לידה בספה בסלון ,כי שם הצבנו את מיטתה המיוחדת ,זו שהבאנו לה מ"יד שרה" ,בסלון במרכז הבית,והוא הקשיב לנשימותיה ורק אחרי שנרדמה הוא נרדם כל לילה בשנה האחרונה,על הספה,, 
עד שלפני שבוע בדיוק,בשבת שעברה ,היא כבר לא יכלה למחלתה ושיחררה את עצמה .
ואמא שלי, גם כשבקושי יכלה לדבר ,סיננה מבין שפתיה בקול חלש ואמרה לי כל פעם, "גילי אני דואגת לאבא,תדאגו לו, יהיה לו קשה מאוד לבד בלעדיי, אני מאוד דואגת לו " וכשכבר לא יכלה לדבר היא רק הביטה בו בעיניים עייפות שדיברו בינהם בשפתם,והיא ככה הרימה את הגבות כשהוא דיבר איתה ומצמצה לו באהבה במן עיפעופים כאלה , כמו שעושים כשאוהבים בחיזור כזה, 
והוא הביט בה ונשק לה וליטף אותה כל הזמן ואמר לה "מאמילה שלי אני אוהב אותך".. ונשק לה שוב ושוב.תמיד.

וברגע הזה ממש לפני שבוע,כשאיזי אחי הבכור ואני היינו איתה וליווינו אותה בנשימותיה האחרונות ,הוא ישב ליד והביט בה, מרוכז רק בה,וכשאמרתי לו אבא זהו.. והוא שאל אותי מה זהו???... ועניתי לו ,אבא זהו, זה נגמר,אמא מתה ... הוא קם מהר וניגש אליה ,הזיז אותי הצידה ככה עם היד והביט בה וסירב להאמין, וביקש שאבדוק לה שוב את הדופק, והיא שכבה ככה שלווה עם עיניים עצומות וראשה נטה לצד על הכרית הנעימה והרכה שלה, והוא ניגש אליה ודיבר איתה, ואמר לה כמה שהוא אוהב אותה,והזכיר לה שהוא התאהב בה כשהיתה בת 14 בהגנה, מאמילה שלי,,,,וליטף אותה שוב ונשק לה עוד ועוד ...ובהלווייה שלה כשעמדנו ללכת הוא מירר בבכי ואמר בקול חנוק שזו פעם ראשונה במהלך 75 שנות האהבה שלהם שהוא משאיר אותה לבד,בבית הקברות,והבטיח לה שיקשט לה את הקבר וידאג לה שיהיו לה תמיד את הפרחים שאהבה ,כמו פעם,שושנים כאלה גדולות ואדומות שהביא לה מהגינה באפקה,ישר למיטה עם ארוחת הבוקר שהכין לה מידי פעם בשבתות, 
ובשבוע הזה הוא ביקש ממני לישון איתו במיטה כי קשה לו מאוד לבד, ואני איתו כל השבוע,ישן לידו,איתו במיטה, ומלטף אותו לפני שהוא נרדם, ושלשום הוא אפילו אמר לי :"גילי,זה נעים לי שאתה מלטף לי ככה את הגב,תודה..." ואני הרי מכיר את אבא שלי, הוא מדמיין שאמא שלי כל הזמן לידו,מלטפת אותו כל הזמן.

אתמול אחרי שקמנו מהשבעה הזמנתי את כל המשפחה אלי הביתה לארוחת ערב, ואחרי הארוחה סידרנו לו את החדר,אצלי בבית והוא ישן פעם ראשונה לבד, אבא שלי בן 95, ישן כאן עכשיו ממש כאן ליד בחדר ומקבל מאיתנו היום בחזרה את כל מה שהוא נתן לנו במשך כל החיים. אהבה ללא תנאי. כי באמת ש אף פעם לא היו לנו בבית תנאים.

אני לא מרגיש שאמא שלי מתה, אני משוחח איתה כל השבוע,ומאז שהלכה אני יותר ויותר מבין כמה המשפחה שלנו נפלאה, כמה הילדים שלי נפלאים,כמה החברים שבחרתי לי נהדרים,אלה הקרובים באמת, כמה זוגתי אהובתי היחידה ,
וכמה שאני אוהב את אבא שלי,זה שנתן לי ונותן לי המון כוחות,רק מלהביט בו עכשיו ולהבין שאם אתה באמת באמת אוהב, לעולם גם כשאתה עוזב אתה לא עוזב...

והנה כאן בתמונה הזו ,ממש דקה אחרי מותה של אימי הוא נשק לה ככה על מצחה ועל שפתייה ,דיבר אליה ולקח את ידה ונישק אותה ברכות אוהבת כזו במשך כמה דקות, ואני כל כך גאה בהורים שלי, כל כך גאה בהם...

ועכשיו הוא קם ,אני כבר שומע אותו מהלך ומסדר שם משהו ,בטח מתלבש ומסתדר , ונכין לו ארוחת בוקר מלכותית ,עם הדג המלוח והגבינות והירקות והיוגורט גרנולה עם חצי בננה וכל מה שהוא הכי הכי אוהב, ונבלה איתו את השבת הראשונה -בלעדיה ואיתה . עם הנכדים שאוהבים אותו כל כך...