פרידה
לא באתי לעולם לנום בו את חיי אלפי מאורעות חלפו על פני ולאחר שעברתי שני שליש מחיי הרי על פי חשבון הסיכויים אני אינני חי - האומנם ? אך בחיים יש רק התחלות אותם יצרו עבורי חברי באון שאת פניהם באתי לחלות בטרם אלך אל השליש האחרון. כל אחת ואחד הוא חבר שיאמין בך וישתף אותך יקבל אותך כפי שהנך ולא משהו אחר ואתו על כל דבר תוכל לדבר יהיה לך עמו קשר שאין לך עם אחר. הוא האדם שיבין אותך בלי תפונה והוא הוא שייתן לך בקורת בונה הוא לא ישאיר אותך בודד וייתן לך ערך לא לפחד כל אשר אמרתי וכתבתי נמדד במשורה יש בהם הכול אך נלקחה מהם האהבה כאשר בתוכך ריקנות אין טעם בכתיבה לא תהייה זו כתיבה יוצרת ולא מרשימה עם עצמי ישבתי וחשבתי מה עושים הריקנות שאחזה בי הוציאתני מהכותבים אין זו אשמת אף אחד או אחת בהחלטתי הרגשתי אני חייב בפסק זמן לשקט הנפשי איני עוזב את האתר ככה סתם בטח אכנס ואגיב לחברים פה ושם ואם במי פגעתי כאן או בתגובה סלחו לי זה לא היה בכוונה רעה.
פסק זמן תמיד טוב.
קח לך את פסק הזמן למנוחה והבראת הנפש
ושובה אלינו אחר כך בכוחות מחודשים.
חופשה נעימה. (חופשה מכתיבה).
להת. בקרוב.
-
השמחה תבוא עוד לפני האביב.
כל אחד מאתנו חווה או חווה פרידה
חלק מהחיים,,
והחלק הזה זה שמרתיע אותי מלהכנס פנימה,
הרבה טוב, ממלינה
מתגובתם של החברים אני למד שכולם מצטערים שאתה לוקח פסק זמן ומקוים שתחזור בך.
אני מקוה שאחר פסק זמן קצר נראה אותך שוב בין המשתתפים הפעילים והאכותיים באתר הבלוגים.
אכן לא הספקתי לראות את הפוסט מאתמול ולכן לא הגבתי מאחר ואת רוב היום ביליתי הן במרפאת בית חוליןם עיניים ולאחר מכן במיון עם הנכדה החיילת עד שעה אחת בלילה.
מקוה לראות אותך חזרה במהרה כאן באתר