מוטקה > בלוגים > הבלוג של מינה גבע > היכרות בבריכת השחייה

היכרות בבריכת השחייה

ידוע הוא שבכל סיפור יש אלמנטים אישיים ואת זה רק הכותב בתוך עצמו יודע. לכן לא כדאי לנחש מה מתוך הסיפור הוא אני או המצאה דמיונית. כיוון שהסיפור קצת ארוך לא אלאה אתכם ואכתוב אותו בהמשכים.
היכרות בבריכת השחייה

כהרגלה יצאה באותה שבת מהבריכה נוטפת מים, ניגשה לכסא שעליו היו מונחים התיק והמגבת שלה, ניגבה במגבת את פניה והתיישבה על כסא פלסטיק סמוך.

- סליחה הכסא שלידך פנוי?

לכסנה אליו מבט. אפשר לשבת, ענתה והרימה את עיניה לדובר.

- קשה למצוא היום כסא פנוי. אמר ומבטאו האמריקאי בלט מאד.

- היום שבת וכולם באים לבריכת השחייה. ענתה

- חדשה כאן בקאונטרי?

- לא, כבר שנתיים אני שוחה כאן.

- ואיך זה שעדיין לא ראיתי אותך? שאל ופניו הביעו פליאה

הביטה בו, גם לה הוא לא נראה מוכר. הוא נראה גבר בשנות השבעים, גבוה, בעל מבנה גוף מלא, מקריח. השיער החום שעדיין צימח בשני צדעיו נראה לה צבוע. בגד הים הכחול שלבש השתפל למטה מכרסו. 'אוף' חשבה לעצמה 'אני שונאת לראות גברים שצובעים את השיער, מצד שני במחשבות שלי אני תמיד כזאת ביקורתית'.

-אני לא מגיעה לכאן בשעות קבועות.

- את נראית אישה מאד נאה, האם את גם אישה פנויה, ובמה את עוסקת?

הרגישה נבוכה וענתה: "כל כך הרבה שאלות על רגל אחת, כן, אני גרושה, גימלאית ועובדת לפעמים"

- גם אני פנסיונר, הייתי הרבה שנים בעל בית דפוס גדול והחלטתי שהגיע הזמן ליהנות מהחיים.

בדרך כלל יש לה ריטואל קבוע. שוחה 10,12 בריכות, יוצאת מהמים, בדרך כלל היא לוקחת את התיק לפינה מעט רחוקה מהמים ומניחה אותו על כיסא פלסטיק ומתיישבת בכיסא ליד, אוכלת כריך וקוראת ספר. הפעם הרגישה באי נעימות להוציא את הכריך מהתיק.

- את עושה גם סאונה?

- לא. סאונה אני ממש לא אוהבת, אני נעשית אדומה אחרי חמש דקות. השיבה וחשה אדמומית בלחייה.

- אני אוהב סאונה, וחבל שאין כאן גם ג'קוזי. זה עושה טוב למחזור הדם.

הרגישה מבולבלת, הגבר סיקרן אותה, והוא כל כך חברותי ומשוחח בקלילות כזאת. אך כהרף עין תפסו אותה אותן מחשבות רעועות שאולי הוא סתם נוכל, מיומן בשיחות קלילות וכמו אחרים מנסה "להתלבש" עליה. הרי כבר היתה בסרט הזה ולא פעם. היא אמנם מתקרבת לששים וחמש, אך כמהה לבן זוג. למרות אותם מפגשים כושלים שחוותה בשנתיים האחרונות מאז נפרדה מבן זוגה מזה שנים רבות.

תודה שקראתם, המשך בבלוג הבא שלי.

תגובות  8  אהבו 

570
ההתנהלות בסיפורך היא דרך הטבע , החששות, הלבטים, והתקוות זו דרך החיים כתבי המשך ועופי בתיאורך ריקי
עגבניה רקובה מקלקלת את שכנותיה. וכמו ששרה כתבה . בגלל נסיונות כושלים מאבדים אמון ונעשים חשדניים. בכדי לשחות צריך לקפוץ למים. אי אפשר לעמוד על שפת הבריכה ולחשוב מה יקרה אם א...
עגבניה רקובה מקלקלת את שכנותיה.
וכמו ששרה כתבה . בגלל נסיונות כושלים מאבדים אמון ונעשים חשדניים.
בכדי לשחות צריך לקפוץ למים. אי אפשר לעמוד על שפת הבריכה ולחשוב מה יקרה אם אקפוץ לבריכה.
לעיתים החיזור הוא נסה וקלע. לא הצלחת נסה שנית. הרי יש גם גברים הגונים בסביבה. אי אפשר לחשוד כי כולם נוכלים שאז תמיד נישאר בודדים.
סיפור מעניין ומעניין עוד יותר כיצד תתפתח העלילה .
יש להתחלה פוטנציאל להמשך מעניין.המשיכי!
לא אגיב עתה
כי סקרן אני לקרוא את ההמשך
עד כאן הוא מאלף וקצת מותח
ארצה לראות הגבר בחיזורו טורח

ממתין בסבלנות
והסיטואציות מוכרות,
14/07/13
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

מימונה בבית מגן דוד אדום
לחגיגית מימונה בתחנת מגן דוד אדום בחולון הוזמנו אורחים מכובדים ניצולי שואה מבית "להיות" לכבודם הועמסו על השולחנות מיטב המטעמים ובמופלטות טעימות שאותן הכינו במקום די'ג'י השמיע שירים מרוקניים...
לקריאת הפוסט
צעדת הבושה
יחד עם כל האלפים הייתי אתמול ברחוב רוטשילד בתל אביב.עוד באוטובוס שמתי לב לנשים וגברים לא צעירים שהצטופפו בו, חלקם עם כרזות ושלטים.באלנבי פינת רוטשילד התרוקן האוטובוס, וכולם צעדו לכיוון ''בית...
לקריאת הפוסט
תודה לחברת האשראי שלי
יש ספרים שמדירים שינה מעיני, העלילה נטמעת בי והסקרנות אופפת אותי. כך החל ליל אמש. קראתי עד שבחצות וחצי נרדמתי.לא עברו כמה רגעים, פתע פתאום... צליל הודעה בטלפון. התעצלתי לבדוק, ונרדמתי. הצליל...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה