כליות ולב
שלום מלווה אותי הרגשת אי נוחות. בהקף של הנכתב והנאמר בפרשות מין ובמיוחד פרשות הנקשרות לשמותיהם של מפורסמים.אינני מדבר על האשה [ברוב המקרים] אשר נפגעת או משפחתה הקרובה אני מדבר עלינו צרכני התקשורת לסוגיה כמובן בהשואה לאנשים ללא יכולת לפרנס את עצמם ואת משפחתם כראוי על ילדים ללא חינוך על כל אותם דברים קטנים וגדולים אשר הופכים את חיינו למחוספסים לטעמי הפגיעה האמיתית בנשים היא אחרת נתחיל מלמטה, הלידות הרבות, חוסר אפשרות להתפתחות אישית החל מחינוך וגומר בעבודה מתאימה והולמת עם שכר לפי הקישורים, מסורת ומנהגי דת, אלימות במשפחה אלימות ברחוב, חוסר ייצוג הולם במוסדות המחוקקים ואפשר למנות עוד.כאשר אני מנסה לדמות אשה עם משפחה משכורת מינימום ארבעה ילדים ויותר מנסה לקנות אוכל באשראי והמוכר מסרב, זה לא נשמע מרגיש יותר משפיל, כואב ומעליב מאשר משפט אידיוטי מטווס גברי לגב' מג'ונדרת [בכללי] אנחנו מאבדים יותר ויותר חלקים מהטוב שיש בבני האדם.
שלום על ישראל שי
לשי גונן,
כרכת יחד את כל המרעין הבישין ששומעים בחדשות.זו באמת בעיה.מישהו אמר לי שאפסיק להאזין לחדשות יוטב לי,אבל אני מכורה.
שלום טובה הכונה להצביע על חוסר ההאיזון של הטיפול התקשורתי בין הבעיות החשובות והפחות חשובות.