וכל השקט הזה.
וכל השקט הזה...
אין עב. שמים גבוהים לוהבים. אט, אט זורם הנחל במורד שִיפּוּלָיו.
שוקטים המים, שוטפים בדממה כואבת חָלוּקָיו.
בקרקעית הנחל מרצדות אבניו הלבנות במשקף ראי אדוותיו השקטות.
כִּתְפֶי גדותיו, מתונות צונחות, נושקות למים הזכים הקרירים.
עלווה זהובה מעל. אודם אחרית שיחי עונות, סוככים על גדותיו הָלֶאוֹת הנמות.
פרח הָרְדוּף נושר אל מימי הנחל, שט בצומת אפיקיו, נסחף אל הנעלם...
וכל השקט הזה...
אמור נחלי, מה אֶלֶם שתיקתך? הָמִן הָבְדִידוּת כּיִ תָבוֹא?
והֶמְיָית מימיך, הבכי הוא, על עלומיך החולפים בין סתיו לסתיו, אני שומע?
ואלו השריטות החורצות בסלע באיזמל דמעותיך, על אפיקיך שֵיָבְשוּ?
עולים, אחד, אחד, מִנְחָה לשמש היוקדת?
ואנוכי מקשיב לנהי קולך, עת אקבץ שברי זכרונותי לאלומה...
טוב שישנו עדיין נחך אחד שלא יבש. אפשר לראות את זרימת מימיו ואת הזיכרונות שהוא נושא בחובו. זיכרונות של אנשים שנישבו בקיסמו ובנוף הסובב אותו. גם אם הוא יבש לאחר חלוף הגשמים הוא ישאר נחל זורם בזיכרון. יופי של שיר טבע. מקסים
ניפלא.ביד אמן סינית,יפנית,אתה מצייר את הנחל ושתיקתו
יעקב ידידי, תודה על התייחסותך היפה לנחל ולרגשותהם בני האדם, האוהבים את הנחל.
טובה'לה. תודה על המחמאה: (ביד אמן סינית,יפנית,אתה מצייר את הנחל ושתיקתו). כן. השירה והאומנות הסינית והיפנית, עדינה, יפה, פיוטית, עם משלים רבים. אולם, השראת שִירָי באה מנופי ונחלי ארצנו היפים ומאהבתנו להם.
תודה טובה'לה, תגובתך המעודדת.
בריאות ושמחה. סוף שבוע מואר. (פרח).