אחווה וידידות

אחווה וידידות מסופר כי בימי קדם היה קיים גרגר חיטה גדול, כמו המלפפון של היום. וחסר חריץ באמצע.

אלוהים נתן שפע של מזון ומיים והכניס את ברכתו בכל התבואה, הזרעים ופרי האדמה. האנשים היו שמחים וחיו בעושר ואושר.

חילקו האחים את החיטה בינהם שווה בשווה, נותר גרגר אחד אחרון , ולא ידעו מה לעשות,

אף אחד לא היה מוכן לוותר לשני,

למרות כל העושר והברכה שהיו להם.כמעט פרצה קטטה בין האחים, עד שהציע מי מהם לחלק את הגרגר לשניים ,,

הביאו סכין וחתכו את הגרגר לשני חלקים שווים. אלוהים שמע וראה את המתרחש, כעס על שני האחים, ואמר :

יהי רצון שגרגרי החיטה יקטנו ויגיעו למימדי נמלה, וחריץ יופיע באמצעו, כדי להזכיר לצאצאהם, של האחים , לנצח על ההתנהגות המרושעת שלהם. מאז מסוגלת הנמלה להפריע לבני האדם, בכך שהיא מצליחה לסחוב את החיטה מתחת לידי האדם.