בין סדקי האפור.
אביב.
מטיילים השניים,
מהלכים בשבילי
הכפר...
ירוק, ירוק בעיניים.
שדות מלבלבים.
החצב מורם מעל...
צוהב פרחי החרצית
מסנוור...
מרבדי פרחי בר, סגול,
כתום, כחול, שלל צבעי
הקשת, אביב בשיאו...
אך הלב מחפש כתם
אדמדם אחד בים הירוק,
ולא מוצא...
עיני השניים שואלות,
אייך כלנית יפהפייה... אייך,
ואין...
ימים חולפים, הערגה
אט, אט שוככת...
טרוד האיש בשגרת
יומו, צועד בחצר ביתו,
הקרקע אותה יצקו ידיו, ו...
לא מאמין למראה עינייו,
בין סידקי הבטון, צמח כלניות
אדמדמות, חייכניות, עולות,
מתוך האפור...
מיד, פטיש ואיזמל,
לשבור היצוק, סביב,
סביב...
ידיים אוהבות רוטטות
חופנות הצמח וערישתו
המזינה, אל העציץ המיוחל...
ולבבות השניים שמחים
כלנית נולדה בגינה...
שיר על כלנית שהפתיעה את דרי הבית.
תודה יעקב ידידי, תגובתך היפה.
לצערי, הוסרה יחד עם תמונת צמח הכלנית.
כפי שקורה, בפורמט הנוכחי, פוסט שני, מבטל את הראשון. חבל.
שבוע טוב.
למען הכלנית הוא היה מוכן לשבור יציקה שיצק במו ידיו.אוהב היופי .שוברת צבעי השיגרה-הכלנית שלא היתה פעם.הנה היא עכשיו מופיעה.
לפתע כלנית פורחת בעציץ עם חיוך אביבי.
ולהם נולדה ביתם כלנית או נורית תוספת שלי.
בשורות טובות ואביב פורח.
תודה לטובה'לה... ואריקו היקרים. התייחסותכם לשיר.