אלוהים מבטיח לאברהם (ב)

צרור ההבטחות השלישי בראשית פרק יז
וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:
(ו) וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ:
(ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:
(ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:
מהו הקונטכסט שבו ניתנת ההבטחה והברית הזו?
היא ניתנת לאחר שהניסיון של אברהם ואשתו "להיבנות" מהגר, ולהקים זרע לאברהם ע"י אימוץ השפחה לאשה הסתבך[1] הניסיון הזה גרם לסכסוך במשפחה, הגר הורדה שוב לדרגת שפחה, היא בורחת וחוזרת, וישמעאל אינו יכול להחשב בעיני ה' לזרע מתאים לאברהם, כפי שאנו רואים בהמשך פרק י"ז:
(יט)"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:
(כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל:
(כא) וְאֶת־בְּרִיתִי אָקִים אֶת־יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת".
כאן אנו רואים לראשונה כי ישמעאל נפסל ע"י אלוהים מלהיות יורשו של אברהם, מלהיות הזרע של אברהם, הפסילה  הזו מקבלת אישור סופי בפרק כ"א:
(ט) וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר־יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:
(י) וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה הַזֹּאת עִם־בְּנִי עִם־ יִצְחָק:
(יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ:
(יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:
(יג) וְגַם אֶת־בֶּן־הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא.
כאן הדברים נאמרים בפרוש: ישמעאל לא יוכל להחשב לזרע אברהם, לבן "העם הנבחר". הסיבה לא נאמרת במפורש, אבל די ברור כי הסיבה היא שמוצאו אינו "טהור"[2], ומוצא טהור אומר שהמוצא צריך להיות על טהרת בני משפחת אברהם מחרן. הסיפור בפרק כ"ד על חיפוש כלה ליצחק מאשש את ההנחה כי אלוהים בבחירתו הנחרצת (כשבחר לשליחות באברהם ובשרה) בדור הבא מתגלה כי הוא בחר במשפחת המוצא מחרן.   [1] ראה פירוש הרמב"ן והתייחסותו לחטאיה של שרה, קצנלנבוגן, בראשית, עמ' קפט
  [2] ספראי ח', עמ' 164 -  173.