חום הקיץ.
חומו של קיץ. 1.7.16
עצים מעולפים
משירים עלים
צהובים.
רחובות כרך נצורים,
מדבר סביב.
חול סופה, ריסים
מרפרפים...
דבשת מול להט שמש.
אנקה, בכר בכורה,
מניקה.
צפורים נודדות,
אצלו תם המסע.
אל חיקה הוא שב.
היא כבר לא מחכה,
מקל הנדודים הביתה,
שב.
חום הקיץ נשבר...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
לקחת מילים של חום וסופה. עירבבת עם בכר ונאקה הוספת קמצוץ של נדידת ציפרים ועם מקל נדודים וסיימת עם חום הקיץ שנישבר וכך נולד שיר, אחלה של שיר
עץ אחד גדל בגינתנו הקטנה, הוא מניב מילים. מפריו אני קוטף שירים. (חיוך)
חודש יולי חם - זכרונות ימים רחוקים, D-8 ישן, ללא קבינה. מנוע רועש. חום -40 מעלות, אי שם בנגב.
זכרונות נשמרים במגירות לבנו, בבוא העת (חודש יולי) הופכים לשירים. (חיוך).
יעקב ידידי, אהבתי משקה הקוקטל ההומוריסטי שתיארת בתגובתך.
בריאות ושמחה. שבת שלום.
הבית הוא שבירת החום. שיר יפה בעירוב נופים,מזיכרונות קרובים ורחוקים(קראתי תגובתך ליעקב),כל הזיכרונות שלנו,עם הזמן,יוצרים תמונה אחת ,קולאז', אהבתי.
כן. הבית מסמל שבירת החום'. כל כך יפה תיארת זאת, טובה. כך אני רואה את זה.
אחרי הצבא, 10 שנים של נדודים בין מחצבות לוואדיות חרסית. השיבה הביתה, אחת לכמה זמן, שונה 'מהחזרה אחרי 8 שעות עבודה, הביתה'.
מרחבים צחיחים, שמים לוהטים נושקים לאופק. תמונות נחקקות, נשמרות אי שם בזכרוננו.
על אחת התמונות האלו כתבתי את שירי.
תודה טובה'לה. התייחסותך ל'חום הקיץ'. בריאות ונחת. שבת שלום (פרח).