הולך עם הזמן.

נשמע נדב, שיש לך חיים נהדרים, אתה זורם איתם, נהנה, ומקבל בהשלמה את מהלכם, הליכה במישור,במדרון ,בעליה... אשריך !

ובהקשר לשיר עצמו, אהבתי איך שתיארת את שירתה הלא פוסקת של שירת הציפור שמהדהדת במדרון אביב חייך. תיאור טופוגרפי של החיים ושירת הציפור ( המהדהדת בירידה ). כמה יפה... 

הולך עם הזמן.  סממית. 

נכון - "מקבל בהשלמה מהלכם, של החיים"

יפה כתבת: "הליכה במישור,במדרון ,בעליה... אשריך ! ". (ציפור במיתרי קולי, שירתה לא פוסקת, מהדהדת במדרון  (ירידה)אביב  חיי. (חיוך).

תודה סממית יקרה. התיחסותך הטובה. (פרח).

 

הולך עם הזמן.  טובה. 

יחד נמשיך ללכת. ואם עמדנו מלכת , זה לא כי כשלו רגלנו, אלא- כדברי השיר - לקטוף פרחים בשולי הדרך. (חיוך).

תודה טובה'לה היקרה. התייחסותך לשיר.



נ.ב. נכון, גינתנו הקטנה. (די גדולה בעצם, (חיוך) התמונה צולמה בשיא פריחתה. 

בריאות ושמחה, טובה'לה.

לנדב

ללכת עם הזמן . זה יפה וטוב

אולם למה ללכת אם אפשר לשבת בגן העדן  כמו זה שבתמונה.

אם זה הגן שבו אתה גר  אז חבל על הזמן (כך אומרים הצעירים)

חבל לבזבז כל דקה  כשגן העדן נימצא בטווח ידך.

השאלה היא אם הגן מעדן שבתמונה הוא גן העדן שלך.

הולך עם הזמן.  יעקב. 



בשירי כתבתי: " חולף על פני תחנות חיי, מסב פני אליהן בהבנה". כלומר "אחרי שנים רבות ראה אל אן הגעת?".



יעקב ידידי, אתה קראת וגם הגבת תגובה מרגשת לסיפור של ילדותי בקיבוץ - (סיפור - הערב יורד עלי אופק בוער...)

באחת משורותיו כתבתי: "כנער בחברת נוער בקיבוץ, התגבשה בתודעתי ההכרה שלמעשה אני אדם, בלי בית. שהקבוץ, הוא רק מסגרת - מסגרת ממנה אפלט בבוא היום, אל עתיד לא ידוע"... מאז אותו הנער גדל התגייס, סיים את הצבא , ונסחף בזרם החיים...

כנראה הפחד שקינן בליבו, להשאר אדם בלי בית, הוא שדחף והאיץ בו להגיע בעמל רב לבנות בית.

ואחרי שיש בית, תכננתי גינה. (זו שלפנך) נטעתי ושתלתי שיהיה גם נעים לשבת בגן, ולדעת לא לריק חלפו חיי.

תודה גדולה יעקב, תגובתך הטובה.

בריאות ואריכות ימים בטוב, לך וליקיריך.