מוטקה > בלוגים > איתנקה > מעמד האדם בראש השנה

מעמד האדם בראש השנה

מעמד האדם בראש השנה במסורת היהודית

ראש השנה מציין את בריאת העולם, כפי שאנו רואים מן התפילה: "זה היום תחילת מעשיך". אולם על פי חז"ל, העולם נברא ביום כ"ה באלול, כך שראש השנה מציין את היום השישי לבריאת העולם, היום בו נברא האדם.
מדוע אנו מציינים את בריאת האדם ולא את בריאת העולם כולו? הלא בריאת העולם ממחישה את כוחו המוחלט של אלוקים ואת יכולתו לברוא משהו מתוך כלום, יש מאין. רק תמציתו ומהותו של אלוקים, כשהיא משוחררת מכל הגבלות, יכולה לברוא הוויה מתוך ריק מוחלט.
יום כ"ה באלול, היום בו נברא העולם, מצטיין גם בכך שבתורה הוא נקרא יום אחד, ולא "יום ראשון". התורה בוחרת להשתמש בלשון זו כדי ללמדנו שביום הבריאה הראשון אלוקים היה לבד בעולמו. למרות שהעולם כבר נברא, הוא היה דבר אחד עם האלוקים.
קבלה מודעת של ריבונותו של הא-ל
למרות ייחודיותו של יום כ"ה באלול, ראש השנה מאפיל עליו. הסיבה לכך היא שבריאת האדם פתחה מערכת יחסים חדשה ועמוקה יותר בין אלוקים לבין העולם שברא.
מכל היצורים שבממלכות הפיזיות והרוחניות, רק האדם מסוגל לבחור לקבל את ריבונות הא-ל. רק הקשר שבין האדם לבין אלוקים נובע מהחלטה מודעת ומרצון חופשי. אף שאלוקים בורא גם את כל שאר היצורים ביקום ומפקח על קיומם, הם לא מקבלים במודע את מערכת היחסים הזאת. החיבור שלהם לאלוקים נובע מיצירתיותו של הא-ל ולא מהחלטתם שלהם.
עם בריאת האדם נוצרה האפשרות של קבלה מרצון של אחדותו של האלוקים. המחשבה החסידית ממחישה את ההבדל שבין הקשר של אלוקים לאדם ובין מערכת היחסים הקיימת בינו לבין שאר הבריאה ומשווה זאת לשני סוגי ממשל: מלך מול דיקטטור. הדיקטטור שולט ללא הסכמת נתיניו, באמצעות עצמה וכוח. נתיני המלך, לעומת זאת, יכולים לקבל על עצמם את מלכותו ולבקש ממנו לשלוט עליהם.
בניגוד לכל יצור נברא אחר, בידי האדם נתונה הבחירה להסכים לשלטונו של אלוקים או להתמרד כנגדו. הוא היחיד שקיבל את היכולת הזו דרך תהליכי חשיבה עצמאיים.

תגובות 3 אהבו 0

794