תפילתו של חייט

מספרים שרבי אלימלך מלזנסק אמר לחסידים שלו – רצונכם לראות איך מתפללים תפילת יום כיפור, לכו לקצה העיר לביתו של החייט וראו איך מתפלל יהודי. הרבי אומר, החסידים עושים. הלכו החסידים לביתו של החייט והסתכלו מהחלון, והנה הם רואים את החייט ובני ביתו מתפללים תפילה פשוטה כדרך החייטים הפשוטים. אחר כך עורכים את השולחן ובאים בבגדי חג והשולחן מלא במעדנות ואוכלים והכל. 

אחרי הארוחה ניגש החייט לארון הספרים ומוציא פנקס קטן ואומר – ריבונו של עולם עכשיו אני מונה את החטאים שלי ושל בני ביתי והוא מונה את כל העבירות והחטאים שעשו הוא ובני ביתו. אחר כך לקח פנקס גדול יותר ואמר – ריבונו של עולם קודם מניתי את החטאים שלי ועכשיו אמנה את החטאים שלך. וקורא את הפוגרומים, ואת העינויים ואת המחלות ואת קשיי הפרנסה והצרות והעינויים והסבל שעברו הוא ובני ביתו בשנה שעברה.
 
גומר לקרוא ואומר – ריבונו של עולם אם לשפוט לפי האמת, הרי אתה חייב לי, אבל אנחנו באווירה של יום הכיפורים ואנו מצווים להתפייס ולסלוח זה לזה. 
לוקח החייט בקבוק של מים ומוזג לכוסית. לוקח את הכוסית ומברך – ריבונו של עולם יהי רצון שנמחל זה לזה על עוונותינו, אני בודאי שמוחל לך, אני מקווה שגם אתה תמחל לי ולוגם את הכוסית.
חוזרים החסידים לרב ואומרים – רבי, הרי זו עבירה גדולה, איזה דברים נוראים דיבר החייט. 
אומר להם הרב – דעו לכם שכל שנה ושנה מחכה הקדוש ברוך הוא וכל הפמליה של מעלה לשמוע את דבריו של החייט ומתפילתו נעשית שמחה בכל העולמות.
הערה: סיפור זה מופיע בגירסאות שונות מטרתו להראות כי תפילה פשוטה היוצאת מן הלב, היא התפילה האמיתית.
בא במייל