הויכוח על הציונות

 
 
הויכוח הגדול - הציונות מול הגולה
 
לידידי היקר אי- שם באמריקה שלום רב,
09.03.2017
אשר לחלק האינטלקטואלי של מכתבך, אינני חושב שנענית לאתגר שהצבתי בפניך, להתווכח עם הנחות היסוד של הציונות. לדעתי עליך להתמודד עם ההנחות המרכזיות של התנועה הציונות:
1. העם היהודי עלול להתבולל ללא מדינה לאומית יהודית.
2. אין טעם בקיום עם ישראל ללא מדינה יהודית, מפוזר בין כל העמים. ישנה גם טענה שהקיום היהודי בגלות הוא קיום פרזיטי.
3. עם שאין לו מדינה, טריטוריה, צבא, כלכלה, תרבות משלו, אינו עם נורמלי, אינו עם בריא. עם כזה לא יזכה לכבוד בין הגויים.
4. רק במדינה יהודית יכולות להתפתח תרבות ושפה לאומית.
5. הציונות שואפת להקים מדינה מתוקנת, להיות אור לגויים, (אבל מטרות אלו לא התגשמו).
הציונות אינה אומרת שכל יהודי שאינו חי בארץ, חוטא או נחות לעומת יהודי שחי בארץ, וכך גם אני אומר. אנחנו מדברים על הנושא מבחינה לאומית כיהודים. האם ערכה של המדינה היהודית רב לאין ערוך מערכה הלאומי של תפוצה כמו אמריקה?
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
לידידי היקר
11.03.17
מכתב שני: יש לנו הרבה משותף מבחינת ההשקפות שלנו והערכים שלנו. לא הייתי רוצה שהנושא הלאומי יפריד בינינו. עמדתי בנושאים האלו יותר מורכבת ממה שהצגתי עד כה. אני רוצה להציג בפניך טיעונים שהיית יכול לטעון כנגד העמדה הכביכול שלי (תרשה להשתמש במילה גולה, רק הפעם?): כבר מתקופת חז"ל  (200 – 800 לספירה) חלק נכבד מהעם היהודי חי בחו"ל, והגולה היא חלק מהתרבות היהודית. אין גינוי לגולה, להיפך יש איסור הלכתי לעורר תנועת עלייה לא"י עד בוא המשיח. למעשה ניתן לקיים שני מרכזים יהודיים גדולים שיפרו זה את זה. רוב הטענות הציוניות כנגד הגולה נוצרו בתקופה שלא הייתה לעם היהודי מדינה. העובדה שנוצרה מדינה יהודית מחזקת את המרכזים היהודיים בתפוצות, והמרכז היהודי הגדול בארה"ב מחזק את המדינה היהודית.
יצירות חשובות ביותר לתרבות היהודית נוצרו בגולה: התלמוד הבבלי, ספרות הפוסקים, כתבי הרמב"ם וריה"ל, הקבלה והחסידות. גם בימינו לא פסקה היצירה הפילוסופית היהודית בגולה, וראה פועלם של אישים כמו השל, סולוביצ'יק ואחרים. אפשר לומר שתנועות כמו התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, מחדשות את הדת היהודית לכיוונים הומניסטיים. תנועות אלו התפתחו ומתפתחות דווקא בגולה ומשפיעות גם על הנעשה בישראל. יש גם מרכזים אוניברסיטאים רציניים לתנועות אלו. אגב, עשיתי כמה עבודות הכנה לדוקטוראט על התנועה הריפומית והקונסרבטיבית, והערצתי את יכולתם להתחדש בכיוונים הומניסטיים, אני יכול לשלוח לך.
בהמשך לטענה זו: הדת בישראל קפאה, כי היא שבויה בידי האורתודוכסיה. אם יש בה התפתחות היא לכיוון השלילי, הגזעני והאנטי הומניסטי.
העובדה שרוב הציבור בישראל הוא ימני מציבה תמרור אזהרה חמור על הכיוון שאליו מתפתחת התרבות הלאומית בישראל, ואילו בארה"ב רוב היהודים משתייכים למפלגה הדימוקרטית ומאמצים גישות ליברליות. 
ידידי החביב, כפי שאתה רואה אינני ציוני נוקשה, אני מקבל כלגיטימי ויותר מלגטימי, את קיומו של מרכז יהודי גדול בארה"ב. פעם, הייתה תביעה שכל יהודי לאומי יעלה לארץ, ובן-גוריון היה אחד הדוחפים הגדולים לגישה זו. אינני שותף לגישה זו. היום, לאחר שקמה מדינת ישראל וחיים בה כ6.5 יהודים, אפשר לחזור, גם מבחינה לאומית, להכרה בחיוניותם של שני המרכזים –האמריקאי והישראלי. בלי תמיכת יהודי ארה"ב אנה היינו באים?
כל טוב,
שבת שלום
איתן