מדוע נכשל העם בפרשת עגל הזהב?
פרשת "כי תשא" – עיון רביעי
הפעם אני רוצה להתייחס לתמיהה כיצד בני ישראל אשר קיבלו את התורה בהר סיני, זנחו אותה תוך זמן קצר כל-כך לטובת עגל זהב?
עשיית "עגל הזהב", התרחשה שבועות מעטים או אולי אפילו ימים ספורים לאחר מעמד מתן תורה בהר סיני. במעשה העגל בני ישראל "בעטו" למעשה בכל העקרונות של עשרת הדיברות.
למה זה קרה? מה מקורו של הכשלון החינוכי המחריד הזה? המקרא (שמות ל"ב) מסביר זאת בהיעלמותו של משה ל40 יום על הר סיני לצורך קבלת לוחות הברית ומבוכתו ופחדו של העם שנשאר ללא מנהיג.
לי נראה כי יש לייחס את הכשלון הזה להליך החפוז בו (והלא דימוקרטי) בו הושגה הסכמת העם לריפורמה או ל"שינוי" הגדול שהיה גלום בקבלת התורה במעמד הר סיני. לא היה שם שום תהליך של בחירה אמיתית, של לימוד אמיתי של החוקים והעקרונות הגלומים בברית שהוצעה לעם. למעשה העם שמע רק את עשרת הדיברות, ואח"כ כל הלימוד נעשה בין משה וה'. הבעיה מתחילה עוד לפני כן: משה בא אל זקני העם והניח לפניהם את הצעת האל (המבטיחה להם להיות העם הנבחר תמורת שמירת הברית עם ה'), והזקנים השיבו מיד: "נעשה ונשמע!", לפני שאפילו שמעו מה תוכן הברית המוצעת להם.
נקפוץ לנוהל קבלת חוקה אחרת בזמן המודרני. ידוע כי לצורך אישור החוקה האמריקנית (1787) לא הסתפקו באישור הקונגרס והסנט. לפני–כן העבירו אותה בכל בתי הנבחרים של המדינות באמריקה, ובתי הנבחרים שלהם היו צריכים לאשר את טיוטת החוקה ברוב של שני שליש.
למעשה אני טוען כי מבחינת עקרונות הדימוקרטיה נוהל קבלת התורה היה בלתי דימוקרטי. לא רק שראשי העם לא ידעו כלל על מה הם חותמים, איזו חוקה הם מאשרים, אלוהים ומשה הפעילו אמצעי הפחדה שונים כדי לאלץ את העם לקבל את התורה:
"וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:
(טז) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת:
(יז) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ:" (שמות פרק כ)
חז"ל אמרו שה' כפה על העם קבלת תורתו כמו הר כגיגית:
"מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם". (מסכת שבת דף פח עמוד א)
מענין יהיה לבחון בפרשות הבאות את התפתחות הרעיון הדימוקרטי בתורה, האם הוא קיים בכלל. ראינו בפרשת יתרו תזוזה כלשהי לכיוון הרעיון הדימוקרטי, כאשר משה מקבל את עצת יתרו ומאציל סמכויות שיפוט לשכבה שלימה של שופטים, בעוד שקודם כל סמכויות השיפוט היו בידיו. ניתן גם לטעון שעצם קבלת חוקה, חוקת התורה, היא אקט דימוקרטי, המבסס את עקרון "שלטון החוק". אבל בגדול נראה כי בספר שמות אלוהים ומשה מובילים את העם באופן אטוטריטאטיבי, מבלי לתת לעם פתחון פה, או להשמיע את דעתו העם מוצג למעשה כחבר אפסים, שרוצים כל הזמן לשוב למצרים, וצריך לגאול אותם בעל כורחם.
בתנועתנו (התנועה הקיבוצית), כאשר רוב הקיבוצים הפכו ל"קיבוץ מתחדש", כלומר עברו ריפורמה יסודית, ברור היה שיש להעדיף את המורשת האמריקאית, על פני המורשת היהודית של מעמד הר סיני (שמאפיינת משטרים טוטאליטאריים). קבלת ריפורמה צריכה להיעשות בתהליך דימוקרטי, תוך שיתוף מעגלים רחבים של הציבור בדיון ובהכרעה.
הפעם אני רוצה להתייחס לתמיהה כיצד בני ישראל אשר קיבלו את התורה בהר סיני, זנחו אותה תוך זמן קצר כל-כך לטובת עגל זהב?
עשיית "עגל הזהב", התרחשה שבועות מעטים או אולי אפילו ימים ספורים לאחר מעמד מתן תורה בהר סיני. במעשה העגל בני ישראל "בעטו" למעשה בכל העקרונות של עשרת הדיברות.
למה זה קרה? מה מקורו של הכשלון החינוכי המחריד הזה? המקרא (שמות ל"ב) מסביר זאת בהיעלמותו של משה ל40 יום על הר סיני לצורך קבלת לוחות הברית ומבוכתו ופחדו של העם שנשאר ללא מנהיג.
לי נראה כי יש לייחס את הכשלון הזה להליך החפוז בו (והלא דימוקרטי) בו הושגה הסכמת העם לריפורמה או ל"שינוי" הגדול שהיה גלום בקבלת התורה במעמד הר סיני. לא היה שם שום תהליך של בחירה אמיתית, של לימוד אמיתי של החוקים והעקרונות הגלומים בברית שהוצעה לעם. למעשה העם שמע רק את עשרת הדיברות, ואח"כ כל הלימוד נעשה בין משה וה'. הבעיה מתחילה עוד לפני כן: משה בא אל זקני העם והניח לפניהם את הצעת האל (המבטיחה להם להיות העם הנבחר תמורת שמירת הברית עם ה'), והזקנים השיבו מיד: "נעשה ונשמע!", לפני שאפילו שמעו מה תוכן הברית המוצעת להם.
נקפוץ לנוהל קבלת חוקה אחרת בזמן המודרני. ידוע כי לצורך אישור החוקה האמריקנית (1787) לא הסתפקו באישור הקונגרס והסנט. לפני–כן העבירו אותה בכל בתי הנבחרים של המדינות באמריקה, ובתי הנבחרים שלהם היו צריכים לאשר את טיוטת החוקה ברוב של שני שליש.
למעשה אני טוען כי מבחינת עקרונות הדימוקרטיה נוהל קבלת התורה היה בלתי דימוקרטי. לא רק שראשי העם לא ידעו כלל על מה הם חותמים, איזו חוקה הם מאשרים, אלוהים ומשה הפעילו אמצעי הפחדה שונים כדי לאלץ את העם לקבל את התורה:
"וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק:
(טז) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת:
(יז) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ:" (שמות פרק כ)
חז"ל אמרו שה' כפה על העם קבלת תורתו כמו הר כגיגית:
"מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם". (מסכת שבת דף פח עמוד א)
מענין יהיה לבחון בפרשות הבאות את התפתחות הרעיון הדימוקרטי בתורה, האם הוא קיים בכלל. ראינו בפרשת יתרו תזוזה כלשהי לכיוון הרעיון הדימוקרטי, כאשר משה מקבל את עצת יתרו ומאציל סמכויות שיפוט לשכבה שלימה של שופטים, בעוד שקודם כל סמכויות השיפוט היו בידיו. ניתן גם לטעון שעצם קבלת חוקה, חוקת התורה, היא אקט דימוקרטי, המבסס את עקרון "שלטון החוק". אבל בגדול נראה כי בספר שמות אלוהים ומשה מובילים את העם באופן אטוטריטאטיבי, מבלי לתת לעם פתחון פה, או להשמיע את דעתו העם מוצג למעשה כחבר אפסים, שרוצים כל הזמן לשוב למצרים, וצריך לגאול אותם בעל כורחם.
בתנועתנו (התנועה הקיבוצית), כאשר רוב הקיבוצים הפכו ל"קיבוץ מתחדש", כלומר עברו ריפורמה יסודית, ברור היה שיש להעדיף את המורשת האמריקאית, על פני המורשת היהודית של מעמד הר סיני (שמאפיינת משטרים טוטאליטאריים). קבלת ריפורמה צריכה להיעשות בתהליך דימוקרטי, תוך שיתוף מעגלים רחבים של הציבור בדיון ובהכרעה.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
באשר לאירוע הנדון - בהחלט יש מקום להדרגתיות, מה שנראה שבמקרה הזה לא היה, אולם באשר להליך דמוקרטי, אני מסופקת. סביר שלו היה כזה, בשלב כלשהו היו שבים ישראל למצרים....
איני מבינה מה עניין שמיטה לחביתה.
בתנ"ך מדובר על מקרה שארע לפני קצת פחות ממיליון שנה.
והייתה עבדות, בערות, אמונות תפלות ואכזריות- המושג דמוקרטיה (שלטון העם)לא היה קיים.
והיום בשנת 2017- מדברים על דמוקרטיה-אבל רק מדברים.
ובקיבוץ של השמוץ או איחוד או שאר ירקות...
לפני ואחרי ההפרטה הנוראה- הקיבוץ המתחדש/ החדש/ ה... לא יודעת מה.
גם בקיבוצים קיים כאוס נורא.
הסוציאליזם והדמוקרטיה- הפכו לחברה קפיטלסטית יותר מפיטליסטית...
מעין דגם שיקר ועלוב של קואופרטיב ( עלאק).
מעט קיבוצים כמו משמר העמק ורמת יוחנן ששמרו על רוח,
וצביון הקיבוץ וערכיו-פורחים יחסית מבחינה חברתית, כלכלית ומחזיקים
מעמד בפני ההתדרדרות לקיבוץ המתחדש (סוג של חולירע).
לבי ,לבי לדור הותיקים ,אלה שהקימו את הקיבוצים,ובאופןיחסי
שמרו על היסודות של ערבות הדדית, שוויון יחסי ונאמנות לחברים ולקיבוץ.
במו עיני ראיתי אותם מושפלים,כי כשסרבו להתביע מספר פעמים בעד העברת
הקיבוץ להפרטה... הכריחו אותם עם מכתבי איומים בהם נכתב,שאם לא יצביעו
ויסכימו מרצונם הטוב לשנות את הצבעתם לטובת המעבר לקיבוץ המופרט.
אז ,
וכאן בא האיום החד משמעי: לא רק שיכפו עליהם ויעמידו אותם בפני עובדה
מוגמרת, אלא. תקשיב טוב:
איזה בונוס שהובטח לחברי הקיבוץ הזה והיה על הסף להיות ממומש...
....ימנע מהם כעין עונש קולקטיבי על סרבנותם.
הנוסף לכך, כינסו אסיפה עם זוג של קאוצ'רים המומחים בשטיפת מוחות
למעין דינמיקה קבוצתית, שבה ניסו להכניס להם לראש באופן מגעיל ומזוייף
את התפיסה:" שינוי הוא צעד מבורך"...
לעג לרש ולאינטליגנציה של כולם.
אם זוהי דמוקרטיה- אז מהו המיעוט שקורה לעצמו "עם" ושולט
על הרב הדואב. חסר האונים, הדומם.
ועכשיו. כולללללללללללללללללללללם בקיבוץ אוכלים אותה...גם הצעירים ואלה שאין להם פנסיה.
דמוקרטיה עלאק. -סגידה לעגל הזהב. כי העגלים והרפת מזמן פינו את ביתם ומקומם
והאדמה החקלאית נמכרה כמו זונה- להרחבה.
חג חרות שמח.
כל שבוע אני קוראת את פרשת השבוע מאוד מעניין אותי
בעיתון ישראלי כל שבוע יש כתבה על פרשת השבוע
ותמיד אני קוראת יש כתבות שהם חלק מהחיים ומה שאתה כתבת
מאוד היה מעניין כל הכבוד לך.