השעון שהראה שהזמנים משתנים...
"הגיע הזמן להחליף את הסוללה" הודיע שעון היד שלי לאחר כמה התרשלויות בתפקוד. נסעתי לאחד ממרכזי השענות המפורסמים ומכובדים בשפלה כלקוח נאמן של עשרות שנים. המקום שרק לפני שני עשורים נראה כמפעל קטן להרכבת שעונים עם ויטרינה צנועה, נראה כבית מסחר ענקי לשעונים מכל הסוגים וגם היקרים שבהם. במקום הקשישה החביבה שהייתה מין ''דיילת לקוחות'' עמדה מאחורי הדלפק צעירה חמוצת פנים שהביטה בשעון ופסקה סכום שנראה לי מופרז ביותר עבור סוללה - מילא, כבר הגעתי אז אשלם עוד xx ש"חים... חמוצת הפנים נשאה את השעון ועליו טופס בו פרטי בעליו, שעת הכניסה ותלונת הלקוח - מהמיון אל המחלקה...
אחר חצי שעת המתנה בה ניסיתי מבעד האשנב לדובב את "השען התורן" שרק לפני שנה שיבח את שעוני וקבע כי ''כזה שעון עשוי לחיות יותר ממני''... והפעם שתק אותו שען כדג וסימן לי בתנועות ידיים שאסור לו לדבר עם לקוחות...סוף סוף הגיע השעון עם פסק דין: המנגנון מחסיר פעימות - מנגנון חדש עם סוללה חדשה - 225 ש''ח - ''לתקן?" שאלה חמוצת הפנים... ''לא תודה'' עניתי - משום מה נראה לי שעובדים עלי...
לקחתי את השעון ל''שען רחוב'' בנס ציונה - איש חביב שניהל בעברו משרד עצמאי גדול בתחום הפיננסים וחשקה נפשו לעסוק בשעונים לעת גימלאות... סיים את הטיפול בשעון, הוסיף משחת אטימה נגד מים "בקשיש"... "עשרים ש''ח" קבע בפסקנות כאילו רצה לרמוז שאין כאן מקום לעמידה על המקח...
כבר חצי שנה השעון מסתובב כמו שוויצרי אמיתי (או לפחות יפני) ומראה את השעה המדוייקת...
כניראה וטעית בכתובת ופנית אל הדייג במקון אל השען.
ומי שדג דגים יודע שלעיתים עולה ברשת דג תמים.
הפעם הם לא הצליחו אבל לבטח הם עושים קופה אחרת לא היו מושיבים חמוצת פנים שלא תאפשר לך לראות את הדייג.
אצלנו בהרצליה 15 שקלים לבטריה והשעון דופק כמו בחור צעיר.