עשבים.
המון. הצפה...
משאית הגזם, אמורה
לעבור...
יש לנכש העשבים.
לפני...
מזמרה ביד, מתחיל...
כלומר מתכוון להתחיל...
אבל איך?
לא עשבים שוטים, אלא
פרחי בר זוהרים...
אהה, אביב עכשיו,
אביב...
מחזיר המזמרה
למקומה...
מלטף הפריחה...
שמשאית הגזם תעבור...
לא נוגע...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
המשך אביב פורח לך
האביב מתעורר. האדם והטבע שותפים לפריחה.
תודה מירה יקרה. שאביבך ישגב בשושנים. (פרח).
יהההההההההההההההההה איזה יופי
פרח+חיוך
ותיזהר מסירפדים.
עשבים? לא... וגם אם, ברי חיים הם. יופיים בירוק צדקתם ללבלב. (חיוך)
צמח הסרפד היפה והבוגדני, מדובשו הצורב טעמתי. מקומו עדיין ליד הגדר, לצד אחיו התמימים היפים.
גינה ירוקה, מזמרה לא תיגע.
גורל מרבדה ייחרץ לשבט או לחסד, בלהטו של קיץ חם.
תודה עפיפונה (אביה) תגובתך לשיר. יהי אביבך מלבלב כפרחי הבר... (פרח).
את המחול הנפלא הזה עם מזמרה... יפה כתבת שא ברכה.
/איך האדומים והצהובים רוקדים/, כתבת... והלב מתרונן.
אכן, גבי, כך חותמו של האביב בישראל.
בתגובתי למירה, כתבתי- "האדם והטבע שותפים לפריחה".
האדם טומן באדמה זרע, והטבע מכפיל אותו במאה... (חצי שעה נסיעה) להזין את העיניים בים צהוב בוהק,פרחי חרצית, מתחלף באודם הכלנית...
יערות וחורשות (קרן קיימת לישראל) ירוקות. בארצנו הקטנה והשופעת)
וקצת מכל העושר הזה בגינותנו. (חיוך).
בריאות, שמחה ונחת, גבי ידידי.
פריחת האביב האדומה ובוהקת אינה זקוקה למזמרה
העיין איה שובעת מהיופי הזה
אז לא ניכנעת למשאית הזבל
יש גם מחר
"העין אינה שובעת מיפה הפריחה" - נכון.
באביב מתעורר הטבע הצובע את הארץ בירוק.
ויש הרגשה של התחדשות... ומילוי מצברים (חיוך).
ומחר בעת הזו, השעה לא תהיה 20:10, אלא 21:10 , היום מתארך, וגם האביב.
משאית הגזם תחלוף הפעם ללא עצירה.
תודה יעקב.
בריאות ושמחה ואביב טוב ומהנה.