מיקרו, זלדה ואני
באחד האמשים, כמו שאומר אפריים קישון, זאת אומרת בדיוק בערב החג הראשון של סוכות ואני בביתי מבקש לאכול צהררים כי השעה כבר אחרי שתיים ואני פשוט רעב, עורם על הצלחת את האוכל שזה לא יודע מה, ואומר למיקרו. היי תתכונן לחמם, וזה מכיוון שאני לא אוהב כל כך אוכל קר.
פותח את דלתו של מיקרו ומניח בתוכו את הצלחת כאילו הגשתי מנחה לאל, ואומר לו תוך כדי סבוב שעון הזמן, שלוש דקות ושלושים שניות לא פחות ולא יותר, ולוחץ את ידוף זאת אומרת את כפתורו וממתין לזמזום הרגיל בזזזזזזז שאומר כי הוא ממלא את תפקידו נאמנה.
אבל במקום בזזז שמעתי קרררררררררר צרררררררררררררררר וכל מיני קולות של גסיסה ואני אומר לו , מיקרו ! תתעשת תחמם אבל הוא בשלו ממשיך ואני נותן לו מכה קלה דחיפה שיפסיק את הקולות ודי אך שום דבר לא עוזר והוא הולך בדרך כל מכשיר ונופח את נשמתו לגמרי, באופן טוטלי ומוחלט בהחלט. למחרת החג אמרתי לעצמי כי לא טוב היות האדם לבדו ואם מיקרו נפח את נפשו אני צריך במקומו שיפשיר ויחממם ולא ישאיר אותי בקור, בקיצור אזרתי חלצי ונסעתי לעיר השכנה אל ה"מרכז הבית" או בעברית רגילה "הום סנטר" . איך שאני נכנס פוגש אותי אחד שנראה כמו השדכן בספריו של שלום עליכם ושואל למבוקשי ואני מספר לו מיקרו, נפח נפשו ואני צריך חימום, אין בעיה הוא אומר בוא והוא מביא אותי פנימה ושם בשורה ארוכה כיעלות חן לפני טקס בחירת מלכת היופי של הגלים וכשדכן טוב מיד מונה ומשבח מעלותיה של כל אחת ואף קובע את דמי השדכנות לפי הגודל והנפח טבין ותקילין. ובעודו מגלגל בלשונו אני רואה אותה את "זלדה" חבויה בפינה עוטה שלמת נירוסטה מבריקה ועליה אפוד דיגיטלי וכפתורי מגע שמיד את ליבי שבתה ואני אל השדכן ושואל, וזו מה מעלותיה ואדע וכמה דמי השדכנות עבורה. היא הוא מונה מפשירה, מחממת, מבשלת וגם אופה, באחריות לשלוש שנים לפחות ודמי השדכנות הם טבין ותקילין אני מפסיקו ואומר הטבין לא העיקר אבל שלא יהיו כל תקילין וכך הוא נותן הנחנ ואני מוציא אנחה ונותן את הפלסטיק מכניס את זלדה למכונית ובא לישראל גואל. עד היום לחצתי על כפתורה והיא הפשירה והיום העזתי לקחת צעד יותר ושוב על כפתור לחצתי וכבר נענתה, חיממה לי ואותי והעתיד יאמר איך וכיצד תבשל כעקרת בית למופת.
שמח שניהנת
ראי אני איש מאוד מונוגמי
ואת עושה אותי פוליגמי
כל אישה רק בעתה
וכל אחת במקומה
נטלי טרם נוסתה
חמדה כבר הלכה
וזלדה טרם בישלה
והמזגן לא עובד
יש בריזה לא מהנשים
חג שמח
אז מקוה שזלדה תשרת אותך כראוי ולא תצטרך לאכול מזון קפוא אחרת מקומה של זלדה יהיה בפח הזבל.
אני צריך למצוא דרך להיזהר
תודה על התגובה
תודה על תגובתך
הסיפור נקרא בנשימה אחת... . זלדה מקבלת מקום כבוד כאשת חייל, העונה לצרכים. ואני כבר ראיתי אותך לוחש לה אחרי הארוחה: "זלדהל'ה שלי, את נפלאה..., מה הייתי עושה בלעדייך".
באמת! אשת חייל הזלדה שלך. בחירה טובה. שמור עליה, לטף אותה (עם סמרטוט לח), תן לה מקום כבוד, והרבה אהבה, והיא תחזיר לך... . תעשה ותשתוק, והעיקר היא אף פעם לא תקטר שקשה לה... .
תודה,ישראל. יופי של כתיבה. הנאה צרופה.
יישר כוח!
אבל היי בטוחה כי לעצתך אשמע
אנהג בכפפות משי כמו באהובה
אבל את יודעת כי ככל אישה
היא לפרקים משנה דעתה
ואז אויה לי אין חימום ואין הפשרה
אך לך תודה על התגובה