הויכוח על הציונות והתפוצות
ויכוח על הקיום היהודי בגולה בעקבות ה"שואה"
"היה היו שני חברים". יחד שרתו בסדיר, יחד לחמו במלחמת ששת הימים, ולאחר מכן דרכיהם נפרדו. לימים נפגשו, כאשר אחד מהם היה לאיש אקדמיה בארה"ב, והשני עשה את רוב שנותיו כמורה בישראל, ולימד שנים רבות את הנושא "תולדות הציונות". כשהם היו נפגשים כל כמה שנים היו מתפתחים ביניהם ויכוחים רציניים על היחס בין הציונות והתפוצות. מקצת מהויכוח אני מביא בפניכם ביום זה, כי השואה מחדדת את השאלה: מה יש ליהודים לעשות בגולה, לאחר שקמה מדינת ישראל?
ציוני:
כן אני מכיר בזכותו של כל פרט בעולם המודרני להחליט היכן הוא חי, ובארה"ב חיים היום לא פחות יהודים מאשר בא"י. אבל מבחינה לאומית אין להשוות את החשיבות של הריכוז היהודי בארץ, לחשיבותו וערכו הלאומי של התפוצה באמריקה.
כאן נבנתה מדינה יהודית ועם יהודי עצמאי. ושם אתם נספחים של האומה האמריקאית, ולרובכם יש בעיה של זהות כפולה ונאמנות כפולה.
כאן נבנתה מדינה עצמאית עם כלכלה עצמאית, עם צבא עצמאי, עם מוסדות מדיניים עצמאיים, אנחנו מהווים אחרי השואה מקלט בטוח לכל יהודי התפוצות. ומה שיותר חשוב לי כאינטלקטואל, כאן נבנתה ונבנית תרבות עברית חדשה, שפה חדשה שמתפתחת כל הזמן.
נכון יש גם גילויים עצובים כמו הכיבוש, וחוסר הפרדת דת ממדינה, שמכרסמים בהזדהות שלי עם המדינה. אבל אם תבואו אתם בהמוניכם, היהודים הנאורים מארה"ב אולי נוכל להטות את הכף, ולהסיר את הכתמים האלו מעל מדינתנו.
איש התפוצות:
אני מקווה שאתה מודע לכך שקיום תפוצה יהודית גדולה משפיע היטב על המדיניות האוהדת המסורתית של ארה"ב כלפי ישראל. אבל זה אינו הנימוק העיקרי שלי. שמע את נימוקי בזכות ערכה של התפוצה האמריקאית:
א. כבר מתקופת חז"ל (200 – 800 לספירה) חלק נכבד מהעם היהודי חי בחו"ל, והגולה היא חלק מהתרבות היהודית. אין גינוי לגולה, להיפך יש איסור הלכתי לעורר תנועת עלייה לא"י עד בוא המשיח. למעשה ניתן לקיים שני מרכזים יהודיים גדולים שיפרו זה את זה. רוב הטענות הציוניות כנגד הגולה נוצרו בתקופה שלא הייתה לעם היהודי מדינה. העובדה שנוצרה מדינה יהודית מחזקת את המרכזים היהודיים בתפוצות, והמרכז היהודי הגדול בארה"ב מחזק את המדינה היהודית.
ב. יצירות חשובות ביותר לתרבות היהודית נוצרו בגולה: התלמוד הבבלי, ספרות הפוסקים, כתבי הרמב"ם וריה"ל, הקבלה והחסידות. גם בימינו לא פסקה היצירה הספרותית והפילוסופית היהודית בגולה, וראה פועלם של אישים כמו השל, סולוביצ'יק סול בלו, יצחק בשביס זינגר ואחרים. אפשר לומר שתנועות כמו התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, מחדשות את הדת היהודית לכיוונים הומניסטיים. תנועות אלו התפתחו ומתפתחות דווקא בגולה ומשפיעות גם על הנעשה בישראל. יש גם מרכזים אוניברסיטאים רציניים לתנועות אלו. לגבי הנועות הריפומית והקונסרבטיבית, יש להעריץ את יכולתם להתחדש בכיוונים הומניסטיים.
ג. בהמשך לטענה זו: הדת בישראל קפאה, כי היא שבויה בידי האורתודוכסיה. אם יש בה התפתחות היא לכיוון השלילי, הגזעני והאנטי הומניסטי.
ד. העובדה שרוב הציבור בישראל הוא ימני מציבה תמרור אזהרה חמור על הכיוון שאליו מתפתחת התרבות הלאומית בישראל, ואילו בארה"ב רוב היהודים משתייכים למפלגה הדימוקרטית ומאמצים גישות ליברליות.
ה. היום, לאחר שקמה מדינת ישראל וחיים בה כ6.5 יהודים, אפשר לחזור, גם מבחינה לאומית, להכרה בחיוניותם של שני המרכזים –האמריקאי והישראלי. בלי תמיכת יהודי ארה"ב אנה היינו באים?
ידידי, זוהי מחלוקת לשם שמיים, כי אף אחד מאתנו, בגילנו המתקדם לא ישנה את אורח חייו. העיקר שנשאר ידידים, מעבר חילוקי הדעות.
איתן, 23.3.2017
"היה היו שני חברים". יחד שרתו בסדיר, יחד לחמו במלחמת ששת הימים, ולאחר מכן דרכיהם נפרדו. לימים נפגשו, כאשר אחד מהם היה לאיש אקדמיה בארה"ב, והשני עשה את רוב שנותיו כמורה בישראל, ולימד שנים רבות את הנושא "תולדות הציונות". כשהם היו נפגשים כל כמה שנים היו מתפתחים ביניהם ויכוחים רציניים על היחס בין הציונות והתפוצות. מקצת מהויכוח אני מביא בפניכם ביום זה, כי השואה מחדדת את השאלה: מה יש ליהודים לעשות בגולה, לאחר שקמה מדינת ישראל?
ציוני:
כן אני מכיר בזכותו של כל פרט בעולם המודרני להחליט היכן הוא חי, ובארה"ב חיים היום לא פחות יהודים מאשר בא"י. אבל מבחינה לאומית אין להשוות את החשיבות של הריכוז היהודי בארץ, לחשיבותו וערכו הלאומי של התפוצה באמריקה.
כאן נבנתה מדינה יהודית ועם יהודי עצמאי. ושם אתם נספחים של האומה האמריקאית, ולרובכם יש בעיה של זהות כפולה ונאמנות כפולה.
כאן נבנתה מדינה עצמאית עם כלכלה עצמאית, עם צבא עצמאי, עם מוסדות מדיניים עצמאיים, אנחנו מהווים אחרי השואה מקלט בטוח לכל יהודי התפוצות. ומה שיותר חשוב לי כאינטלקטואל, כאן נבנתה ונבנית תרבות עברית חדשה, שפה חדשה שמתפתחת כל הזמן.
נכון יש גם גילויים עצובים כמו הכיבוש, וחוסר הפרדת דת ממדינה, שמכרסמים בהזדהות שלי עם המדינה. אבל אם תבואו אתם בהמוניכם, היהודים הנאורים מארה"ב אולי נוכל להטות את הכף, ולהסיר את הכתמים האלו מעל מדינתנו.
איש התפוצות:
אני מקווה שאתה מודע לכך שקיום תפוצה יהודית גדולה משפיע היטב על המדיניות האוהדת המסורתית של ארה"ב כלפי ישראל. אבל זה אינו הנימוק העיקרי שלי. שמע את נימוקי בזכות ערכה של התפוצה האמריקאית:
א. כבר מתקופת חז"ל (200 – 800 לספירה) חלק נכבד מהעם היהודי חי בחו"ל, והגולה היא חלק מהתרבות היהודית. אין גינוי לגולה, להיפך יש איסור הלכתי לעורר תנועת עלייה לא"י עד בוא המשיח. למעשה ניתן לקיים שני מרכזים יהודיים גדולים שיפרו זה את זה. רוב הטענות הציוניות כנגד הגולה נוצרו בתקופה שלא הייתה לעם היהודי מדינה. העובדה שנוצרה מדינה יהודית מחזקת את המרכזים היהודיים בתפוצות, והמרכז היהודי הגדול בארה"ב מחזק את המדינה היהודית.
ב. יצירות חשובות ביותר לתרבות היהודית נוצרו בגולה: התלמוד הבבלי, ספרות הפוסקים, כתבי הרמב"ם וריה"ל, הקבלה והחסידות. גם בימינו לא פסקה היצירה הספרותית והפילוסופית היהודית בגולה, וראה פועלם של אישים כמו השל, סולוביצ'יק סול בלו, יצחק בשביס זינגר ואחרים. אפשר לומר שתנועות כמו התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, מחדשות את הדת היהודית לכיוונים הומניסטיים. תנועות אלו התפתחו ומתפתחות דווקא בגולה ומשפיעות גם על הנעשה בישראל. יש גם מרכזים אוניברסיטאים רציניים לתנועות אלו. לגבי הנועות הריפומית והקונסרבטיבית, יש להעריץ את יכולתם להתחדש בכיוונים הומניסטיים.
ג. בהמשך לטענה זו: הדת בישראל קפאה, כי היא שבויה בידי האורתודוכסיה. אם יש בה התפתחות היא לכיוון השלילי, הגזעני והאנטי הומניסטי.
ד. העובדה שרוב הציבור בישראל הוא ימני מציבה תמרור אזהרה חמור על הכיוון שאליו מתפתחת התרבות הלאומית בישראל, ואילו בארה"ב רוב היהודים משתייכים למפלגה הדימוקרטית ומאמצים גישות ליברליות.
ה. היום, לאחר שקמה מדינת ישראל וחיים בה כ6.5 יהודים, אפשר לחזור, גם מבחינה לאומית, להכרה בחיוניותם של שני המרכזים –האמריקאי והישראלי. בלי תמיכת יהודי ארה"ב אנה היינו באים?
ידידי, זוהי מחלוקת לשם שמיים, כי אף אחד מאתנו, בגילנו המתקדם לא ישנה את אורח חייו. העיקר שנשאר ידידים, מעבר חילוקי הדעות.
איתן, 23.3.2017
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
טיעונים הגיוניים לכאן ולכאן.
נראה לי שכל זמן שהמדינה תתקיים, וקיומה לא יהיה תלוי רק, או בעיקר, במספר היהודים הגרים בה, יש יתרון לנוכחות יהודית במדינות ברחבי העולם, בהתאם לטיעונים שהועלו כאן.
אני בא חיובית הדמות שאתה מקרין בבלוגים שלך ראויים לקריאה ולפעמים לתגובה הדברים מושקעים ובעלי עורף שעובר את המסננת של המוח.
הבעיה לטעמי בלבד שאתה מנסה להיות "ממלכתי" ולהחזיק את המקל משני קצוותיו.
מספר אמירות יותר סיסמאות פוליטיות בבלוג אני בטוח שאתה יודע כי בשדה הקרב העשן משמש למיסוך להגנה על החילים בפוליטיקה המיסוך משמש לתיקון לאמת. דוגמאות מהבלוג שלך ללא דיונים וללא צורך להסביר דברים שאין עליהם מחלוקת.
"זהות כפולה" תבדוק בבקשה לכמה מאזרחי ישראליש זהות כפולה וכמה [מהצעירים] מנסים להגיע לדרכון הנכסף
"מדינה יהודית" היום התרגום הוא מדינת הלכה
"עם יהודי עצמאי" עצמאי ממה מ 20% מוסלמים מ 20% שאינם מאמינים בחוק הישראלי, ממספר לא ידוע של מהגרים שונים ומשונים. יש בכלל אנשים או אומות עצמאיות
"מקלט בטוח" למי ליהודות הגולה? לנו אין פה בטחון לא אישי. לא סוציאלי, לא בטחוני.
"כלכלה עצמאית" יש אנשים נהדרים שעושים פלאים חלקם הגדול מיותרים הם לא כלכליים חקלאים למשל יצרנים מסוגים שונים
"יהדות ארה"ב" הם טמאים [לרובם] אסור להם לבוא אסור להם להיתפלל [הכסף בסדר]
"השלטון על עם אחר" זה הסרטן שאוכל כל חלקה טובה בישראליות ביהדות ובאנשים אשר חיים פה.
העיקר הוא שננסה לראות את המציאות מעבר להררי הערפל ולאמץ תשובות שיהיה טעם וסיבה לחגוג ימי עצמאות.
אם פגעתי אני מבקש את סליחתך שי
אז היכן אתה חיי