איך אוהבים ארץ?

.
אֲנִי, שֶׁאָבַדְתִּי בִּשְׂדֵה שִׁבּוֹלִים
גְּבוֹהוֹת מִמֶּנִי וְנִשְׁאָרָה בִּי פְּעִימַת
הַלֵּב הַמְּבֹהָל.
אֲנִי, שֶׁטִּפַּסְתִּי עַל עֵץ מֵנִיב
וְהִתְעַנַּגְתִּי עַל תּוּתָיו.
אֲנִי, שֶׁזֵכֶר מְתַקְתַּקוּת הַפְּרִי
הַמְּאֻבָּק, שֶׁקָטַפְתִּי
מִמְּרוֹמֵי עֵץ הַתְּאֵנָה,
מַעֲבִיר בִּי גַּם הַיּוֹם, עֹנֶג
וְגַעְגּוּעִים לַטּוֹב, שֶׁהָיָה, שֶׁהָיָה...
 
וְכֶרֶם הַעֲנָבִים וְהַדְּבוֹרִים הַמְּזַמְזְמוֹת
וּמִתְחָרוֹת עַל מְתִיקוּת עָסִיס הַעֲנָבִים
סְבִיב יָדַי הַבּוֹצְרוֹת.
אֲנִי, שֶׁזּוֹכֶרֶת שַיּרוֹת גְּמָלִים
חוֹלְפוֹת בְּדַרְכֵּי עָפָר.
אֲנִי, שֶׁצָּפִיתִי מִתּוֹךְ צַמַרְתוֹ
שֶׁל בְּרוֹשׁ עַל נוֹף יַלְדוּת
וְיָדַעְתִּי שָׁם שַׁלְוָה גְּדוֹלָה.
 
 
אֲנִי, שֶׁרָצְתְּי וְקִפַּצְתִּי עַל הַאֲֲדָמָה הַזֹּאת,
וְהַיּוֹם אֲנִי צוֹעֶדֶת עָלֶיהָ בְּצַעַד אִטִּי
וּקְצָת מְהָסֵס.
אֲנִי, אוֹהֶבֶת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת
אֶת צְבָעֶיהָ וּגְוָנֶיהָ הַמִּשְׁתָּנִים
אֶת עוֹנוֹתֶיהָ, אֶת לְחָנֶיהָ.
לַמְרוֹת עַמִּי הַקָּשֶׁה, הַמְּסוּכְסָך.
 
ׁ
              נורית שושני