כפילות חייהם של הגברים. (תגובה לפוסט של בנדיק).
מהותו של הגבר נמצא אותה בשיר - הגברים בוכים בלילה - (אבנר גדסי). חיוך.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ד׳׳ש לחייך..
נכון אמרת, (יש בו אנרגיות קוליות נפלאות).
הורדתי את השיר, תגובה לפוסט של בנדיק היקרה. שקצת פיספסה כשתארה את אופי הגברים כמצ'ואיסטים מדי.
תודה ניסו ידידי. ישר כוח. (חיוך).
כאן היא נפלה בפח הסטריאוטיפ. מענין איך היתה מגיבה למשפט (שאינני מסכים לו) 'כל הנשים נצלניות' - האמנם?
טיפוס המאצ'ו הישראלי מוכר לנו במקומותינו אבל לא כל הגברים שייכים לזן הזה.
אני, למשל, מודה בטעויותי, נוהג להתנצל ומשתדל להפגין רגשות
ולא איכפת לי להודיע שאינני גבר. (אני סטרייט ומאוהב באישה).
לבכות? תודה, בכיתי המון בזמנו.
אז- יש גברים ויש גברים. וגם הנשים אינן מקשה אחת, יש ויש.
לא קראתי את הפוסט שהצית כאן להבות
אבל מאוד התרגשתי מהשיר
ותהיתי היכן איבדתי את הדמעות.
ברגעים הכי קשים שלי כשאיבדתי את האישה והבת לא הזלתי ולו דימעה אחת. קשה לי להסביר מדוע ולמה.
אומרים שהבכי משחרר ואולי זו הסיבה שגברים בוכים בלילה כי אינם רוצים להתגלות בחולשתם.
אהבתי את השיר
אנשים שונים הם בתגובתם לצער.
העובדה שהשיר ריגש אותך, יעקב, מורה על רגישותך הרבה לסבל האדם.
אם בשעת צער, העין לא מזילה דמעה, הלב, כן...
בריאות, ונחת. יעקב. (חיוך).