בין לבין.
הוא הותיר את הגיא הטרשי
אחריו. צועד עדיין על גב ההר.
עוד ארוכה הדרך למטה, טוב
להימצא בגבהים, הוא חשב.
הנה השביל המתפתל מטה. מוכר...
זוכר שחלף על פני האבן הכתומה.
גם זו האדומה, מי צבע אותה באדום?
זוכר, זה קרה בעולם הזה והוא עכשיו
מהלך בין לבין,
חושש לכשייגמרו הסימנים המוכרים.
עצר, כי נעלם השביל.
היכן הוא עכשיו, שאל את עצמו
עומד מול שעריה של עיר, לא מוכרת...
סמטאות רחבות. חלונות פתוחים
לרווחה, תחת שמים גבוהים.
ערב רב מגדיש האדנים, מביטים
מטה, בזה החוצה השערים...
מתלבט אם להשיב מבט, אליהם?
לא יתכן, לו הם מחכים...
תרועת חצוצרות מלווה צעדיו. שומע
אותם אומרים, כן זה הוא שחצה את
הגיא הטרשי. הוא שצעד על גב ההר,
הוא... הוא...
מה קרה? למה חשב שהשביל מוביל
למטה, כאשר כל הזמן טיפס בעליה?
המסע תם. לפחות הוא כבר לא מהלך
בין לבין...
מתחיל כהתנהלות בטיול, בהמשך הופך למסע כפוי, מטריד, חסר מנוחה, עמוק לתוך נבכי הנעפש,
הכותב, מובל ולא מוביל.
תודה מירה יקרה. חג שבועות שמח. (פרח).
חג שבועות שמח. (חיוך).
לעתים כשאני חולמת חלומות עם סימבולים שונים,אני נכנסת לאתרי ״פרוש חלומות״ מקלידה את הסימבול ומקבלת פרשנויות. ואז אני מבינה הכל, מה נפשי העמוקה רצתה לומר לי . לי עצמי יש הנאה בהבנה הזו.
אבל כקוראת השיר שכתבת מענין ומעורר חשיבה.תודה.
כתבת נכון: (חלומות עם סימבולים שונים, אני נכנסת לאתרי ״פרוש חלומות״ מקלידה את הסימבול ומקבלת פרשנויות).
כיוון סוג של תוכן השיר, בנוי מהבזקי תמונות לא בשליטתו של הכותב. ויתכן שהפרוש לסימבול יבהיר לו משהו...
תודה סממית היקרה. חג שמח. (פרח).