הפעם זה קשה

   שלום
ביום הזיכרון לחללי צהל, עצרתי בשני בתי קברות קיבוציים.
    כנראה המחלקה האחראית על הנצחה, ימי זכרון, במשרד הבטחון/צהל ידה בדבר, על כל קבר צבאי הונח זר פרחים [עלוב] עטוף וקשור ביריעת פלסטיק, הונח גם דגל המדינה בבסיס עץ או בחור אשר נקדח במיוחד
בלוח האבן המכסה את הקבר.הצפירה אשר אמורה לציין את כניסת יום הזכרון [לאן] תוכננה לשעה 11:00
ובמתחם בית הקברות החלו להתאסף חילי צהל אשר נשלחו לפי מפתח לא ידוע אבל ללא כל קשר לאנשים אשר נקברו באותו אתר.
אשר נתנו את חייהם [על זה בהמשך] למען המדינה לא ברור לי מה תפקידם ומדוע מחיבים אותם לפקוד בתי קברות לא להם. כן ברור לי שכל המאמץ כל הוצאת הכספים הזאת מיותרת ובאה על חשבון המשפחות השכולות. לטעמי המדינה חיבת למשוך ידיה כמה שיותר מ"הצורך שלה" לנהל לנו את האבל
   ישנו דבר אחד אשר בו המדינה חייבת והוא לסעוד את המשפחות מבחינה כלכלית ונפשית ואת כל הכספים אשר מוקצבים להוציא רק על המשפחות ולא גינוני "מלכות" מיותרים
      הייתי אומר זאות גם על רשימת הנואמים הנכבדים אשר ממחזרים מילים משפטים ורעיונות למוות
החשוב ביותר לאפשר למשפחות כמה שיותר שקט. שקט נפשי, שקט כלכלי, ועזרה של אנשים [לא של הממשלה] ותפקיד הממשלה רק, רק לממן מיטה חמה יותר כאשר הזכרונות אוכלים אותם חיים.
      קיימת בעיה אשר אף אחד אינו מעונין לתת לה פתרון נכון. כולם מכירים ויודעים אבל נמנעים [מלפעול] לתיקון המצב.
       מי הוא בעצם חלל צהל היום הנוהג שכל מי שנהרג כאשר הוא מגויס הוא "חלל צהל"
קביעה זאות הופכת את יום הזיכרון לדבר מה כללי אשר מטשטש את מעשיהם של כל אותם חילים
אשר נהרגו כאשר היו בשליחות המדינה.    יש להפריד בצורה ברורה [דוגמה שאינה מתאימה אבל מסבירה.....הצנחנים אשר צנחו צניחה קרבית במלחמת ששת הימים קיבלו רקע אדום לכנפי צניחה ואילו האחרים הסתפקו ברקע כחול] זה יהיה נכון למשפחות, זה יהיה נכון לזכרון וזה נכון לנופלים ואז אולי יהיה טעם וריח לזכרון ממלכתי צנוע ונטול דברי הבל.
                                     שלום על ישראל                     שי