והוא אפילו לא ידע שהוא כזה.
ערב שבת היום. בדרכים נוסעים בעיקר המיניבוסים (מוניות שירות). לחכות לאגד זה סיפור ארוך. המיניבוס הנכון מגיע תוך דקות, ואחרי שאנשים עלו אני, בסוף התור, עדיין על המדרכה, שואלת למחיר. 8 ש"ח. (חיוך נעים). כך חשבתי. אין לי כל הסכום. (התכוננתי לאוטובוס.). צועדת לאחור, מוותרת. ואז - "בואי, הכנסי "(חיוך נעים). וואו! לא ציפיתי. בפנים, לידו, אני מושיטה את חמשת השקלים וחצי בהתנצלות. הנהג: "הכנסי, שבי." (חיוך נעים).
כן, אני סבורה שהאדם הרגיל, זה שבאופן טבעי ורגיל עושה מעשה טוב - שאוהב לעשות כך מדי פעם - זה שגילוי נדיבות עושה לו טוב - ואין הוא מנפנף בכך, ואינו מדבר גבוהה גבוהה על "צדיקות" ועל "ואהבת לרעך כמוך" -
האדם הרגיל הזה ראוי לתשואות.
כותרת ראויה, לזה האיש האדיב. כן ירבו כמותו.
שבוע טוב.
אגב, פעם הזדמן לי לנסוע במונית שירות בתוך ת"א, והנהג המזרחי היה כנראה או שיכור או מסומם. הוא נהג בפראות נוראה, זיגזג וזיגזג, מזל שלא התהפכנו. רציתי להגיש תלונה לחברה בעלת האוטובוסים, היתה שם כתובת, במונית השירות. אך הללו בכלל לא ענו...... כל הכתובת הזאת היא אחיזת עיניים.