9 או 10

ביום מן הימים הוביל איש אחד את עשרת גמליו במדבר הצחיח. לעבר נאות מדבר מרוחקת בה יוכלו לשתות מים ולרוות את צימאונם .
מפעם לפעם סובב ראשו לאחור.וספר את עשרת הגמלים כדי לוודא שכולם נימצאים איתו.
נאות המדבר הייתה רחוקה .וההליכה ברגל בחול הלוהט קשתה עליו .הוא החליט לעלות ולרכב על אחד הגמלים .
כעבור כברת דרך .שוב סובב ראשו לאחור כדי לספור את גמליו . ולתדהמתו ספר רק תשעה
הוא חשב שאיבד גמל אחד .
ולכן ירד על הקרקע .
חזר כמה עשרות מטרים אחורה ואחר כך ימינה ואחר שמאלה מחפש את הגמל שאבד לו.משלא מצא חזר עייף ומיואש למקום שהשאיר את גמליו .
ומתוך הרגל ספר אותם .ולתדהמתו היו שם כל העשרה
שמח וטוב לב עלה מיד על אחד הגמלים והמשיך בדרכו .
כעבור שעה קלה .
רק כדי לוודא שכל העשרה אכן איתו שוב ספר אותם .
וגם הפעם מצא רק תשעה
הוא קילל את החום הגדול של המדבר המתעתע בו .וחשב שהוא הוזה .
כשהדבר חזר על עצמו פעם נוספת .
החל מקלל את השטן שמשטה בו .
בסופו של דבר החליט שמעכשיו והלאה לא ירכב שוב על אף גמל.
הוא אמר בקול רם :
מוטב לי ללכת כל הדרך הקשה ברגל .כשכל גמליי איתי
מאשר לרכב לי בנוחיות ולאבד אחד מהם. סיפור מתורגם