יוצא לדרך. 10.7.17
ינואר. פברואר. מרץ. החודשים
חולפים מהר, וכבר יולי...
שנה חלפה מאז ההמראה האחרונה.
שקט לי בפנים, אדיש לרגע, לשעה,
למחר שיבוא, למה?
יוצא שוב לגעת בשחקים.
כנף ברזל חותכת שמים, נבטת מבעד
אשנב המטוס, המפריד בין חוץ טהור
לפנים אנושי צפוף. ממריא לארצות
נכר.
תוהה על חיידק הנדודים הטבוע בנפש
היהודית שלי, לנדוד, לנדוד...
מנגינה מלווה אותי. מתנגנת לי בראש,
לא מרפה - "שיר שחלמתי על פראג"...
כן, לפראג אני טס... הלא יהודי נודד אני.
אבל תמיד חוזר. חוזר אל ביתי, ארצי.
אל כור מחצבתי, תמיד חוזר...
הזכרת לי נשכחות. עם הבית הזה במיוחד
"כנף ברזל חותכת שמים, נבטת מבעד
אשנב המטוס, המפריד בין חוץ טהור
לפנים אנושי צפוף. ממריא לארצות
נכר. "
אני נדב מאז שהגעתי לארץ מארצות ניכר, לא יצאתי מכאן עד לפני מספר חודשים.
והבית הזה החזיר אותי לתחושה שאני הרגשתי שעה שראיתי את כנף המטוס משתקף מבעד לחלון.
שיר יפה נדב. שיהיה לך וליקירים לך רק טוב (פרח)
שפע הנאה ועונג.
החוץ הזה מאפשר אתנחתא, והיא חשובה.
תחושת הנדודים, לנדוד בעולם, תחושה אוניברסלית טבועה בנפש האדם, (כמו נדידת הציפורים והדגים)
לנדוד בעולם, ולא להתקע במקום אחד.
יש אנשים שהצורך לנדוד חזק, ומכתיב את גורלם בחיים.
תודה גדולה גילה יקרה, תגובתך לשיר. (פרח).
אכן נכון, הרגשה טובה, לצאת מידי פעם לחו"ל, להתאוורר מהמתח בו אנו חיים.
כמו שאמרת: "החוץ הזה מאפשר אתנחתא, והיא חשובה לנפש".
תודה, מירה יקרה, התייחסותך לשיר.
סוף שבוע נעים. (פרח).
יהודי נודד זה לא פגם, ללמוד מתרבות אחרת יתרון, מאחל לך הרבה נסיעות, תהנה מהנוף בצכיה, מהשוקלד בבלגיה,
והגבינות של צרפת, והעיקר תחזור בשלום.
ציינת: "לטוס לחו"ל הם לא נדודים, ביקור בארצות ניכר הוא מקור לספוג תרבות, גם חוזרים עם חוויות",
אכן, מיכאל, צודק. ביקור במדינות מעבר לים, מעשירות אותנו גאוגרפית, תרבותית ומנטלית. אם המטרה לצאת להתאוור משגרה חדגונית.
אולם יש עוד היבטים נוספים הנוגעים לצורך (תוהה על חיידק הנדודים הטבוע בנפש היהודית שלי, לנדוד, לנדוד"...),
הצורך הזה שאדם מרגיש, לארוז מזוודה ולצאת לנדוד לארץ זרה. (שונה מהכוונה לצאת להתאוורר).
הרצון העז הזה, לא לחנות במקום אחד, אלא, לנוע הלאה, על ההיבט הזה כיוונתי את שירי.
(אולם ציינתי: "אבל תמיד חוזר. חוזר אל ביתי, ארצי. אל כור מחצבתי, תמיד חוזר...")
תודה מיכאל ידידי, תגובתך הטובה לשיר. שבת שלום. (חיוך).
פראג עיר החלומות שכולם טסים לשם.
ואתה עשית את זה מאוחר
כנף מטוס שנדאי מזכיר לך גם טיסה אחרת
טיסה לצניחה
אז מתאר שיש באמתחתך זיכרונות נעימים מפרג
ולא רק הגולם מההצגה הגדולה.
"שיר שחלמתי על פראג"... כן, לפראג אני טס...".
ידעתי בעקבות השיר של אריק איינשטין (ז"ל), יום יבוא ואטוס לבקר בפרג.
("כתבת -ואתה עשית את זה מאוחר" - לא ברור למה מאוחר? חיוך).
המעניין יעקב, חוסר ההתלהבות שלי לטוס לצ'כיה. (אולי בשל חלקה הנאצי, ברדיפת היהודים והסגרת לידי הגרמנים, בזמן השואה).
סיור עשרת הימים בצ'כיה כלל כמה ערים בפולין וגרמניה.
שמחתי כשגלגלי המטוס (אל על) בחזרה לארץ נחתו שוב בנתב"ג.
ביקור שהוליד 2 שירים, השיר "יוצא לדרך", הוא אחד מהם.
תודה יעקב ידידי. בריאות ואריכות ימים בטוב. שבת שלום. (חיוך).