הישתנות, מחשבה

: אדם לא ישתנה אלא אם יהרוג את האני הישן ויצמיח מתוכו את האני החדש.

האני הישן הוא כמו שיני חלב, החייבים לפנות מקומם לשיניים האמיתיות, רוב בני האדם - אלא אם כן יעברו תהליך של לידה חדשה, יחיו עם 'שיני החלב' כל ימיהם, כלומר הם לא התבגרו ברמת ההוויה, כלומר בעצם, לא התרחשו. כדי שהאדם יתרחש, יקרה, יהיה - הוא חייב לעבור תהליך של הישתנות (טרנספורמציה), דהיינו, על האני הישן להישמד באש. האש האנושית היא תוצר של חיכוך וזה נוצר כתוצאה ממאבקו של האדם בשני כוחות גדולים הפועלים עליו- מתוכו ומלברו, ההשתוקקות הפנימית מחד-גיסא, והמציאות החיצונית מאידך-גיסא.

המאבק יוצר דחיסה וחיכוך. הדחיסה יוצרת אינטנסיביות פנימית (פחם נדחס ליהלום), והחיכוך יוצר חום (רכיכה מתחככת בגרגר של לכלוך -ונוצרת פנינה). והחיכוך מצית את הבעירה הפנימית, את האש המאכלת האוצרת בתוכה את החום האדיר המסוגל לאכל את האני הישן, (שהוא למעשה סך כל ההתגבשות של תדפיסים חברתיים מעוותים). מתוך הברזל- זהב ומתוך האפר - צומחת נוכחות חדשה, בדומה לפניקס המיתולוגי הצומח מתוך האפר של עצמו, (באופן דומה נוצרת הפנינה מרכיכה, והיהלום מפחם ופרפר מגולם ולהבה מפתיל. נוצרת עצמיות חדשה, פרי אותנטי מחובר לעץ החיים.

אזרח היקום המשוחח עימו בשפתו - שפת ההוויה.

אפלטון אומר, שאנחנו זקוקים למישהו שראה את האור, את השמש, שירד אלינו וישכנע אותנו - הנמצאים במערה, שאכן אנחנו חיים במערה. זהו תהליך מכאיב של גילוי, בו על האדם להתמודד עם ההכרה שהוא חי בשקר, באשליה. חזונו של סוקרטס היה, להתחיל להראות לבני האדם שלמעשה אין הם יודעים ומבינים את מה שהם חושבים שהם יודעים ומבינים. זה סיבך אותו בצרות כפי שאנו יודעים.

ההישתנות הפנימית, (הטרנספורמציה), היא תהליך השינוי שעובר אדם, ממצב של פיזור וריבוי ואשליות למצב של הוויה מגובשת שלמה אחת, בעלת איכות אחרת. ממצב של חוסר מודעות למצב של עוצמה פסיכולוגית, אנרגטית, ותודעתית. תהליך כזה מתרחש באמצעות חוקים לא ידועים. אפשר רק לומר, שהישתנותו של אדם מתרחשת כאשר הוא מרשה את פעולתו של כוח בתוכו, שיפעל עליו כפי שהינו. כל הדרך, כל התורה הרוחנית משמעותה הוא לעשות עצמך זמין ופתוח למשהו למגיע אליך מבפנים, מתוך עצמך ומהיקום. כל דרך פילוסופית או רוחנית- אותנטית היא תורה של פתיחות, של הרשאה. גם כשהיא חזקה מאוד, מחמירה מאוד, לכאורה קשה מאוד, מטרתה להפוך אותנו לחדירים יותר, רכים ופתוחים יותר בתוכנו ובעצם רקמות גופנו ומוחנו.:

When man is born, he is tender and weak "

At death, he is stiff and hard.

All things, the grass as well as trees,

are tender and supple while alive.

When dead, they are withered and dried. Therefore the stiff and hard are companions of death .

The tender and the weak are companions of life.

לאו דזה, פילוסוף סיני המאה השישית Lao-Tzu (fl. B.C. 60

לאחר שההיגיון עיבד את הרעיונות, התיך אותם והשגנו מלוא הבנה, אנחנו בוחרים את הרעיון ליישום. משמעות הדבר שאנחנו לוקחים אחריות על תוצאות ומקבלים כל תוצאה בשוויון נפש. זהו תהליך של התמקדות. כניסה לאוקיינוס המחשבות והפעלת הבינה, הינם שלבים בתהליך ההתמקדות; אין שיפוטיות,

אין ציפייה, אין היצמדות, אלא כניסה לריק.