לא היה סימון של דולר על החשבון

הוא מאכיל 2 ילדי רחוב רעבים במסעדה שלו - יום אחד הוא קיבל חשבון עם ההודעה המדהימה הזאת
בעולם שלנו מאוד נדיר שאנו נתקלים או שומעים על אנשים כאלה שבאמת דואגים לאלו שהמזל לא האיר להם פנים, ל"מלקטי השאריות" שהמזל לא שפר עליהם. אקילש קומאר הוא אחד מהאנשים שלא נשארו אדישים.
לפעמים אנחנו כל כך שקועים בחיינו מלאי הפריבילגיות ובבעיות העולם הראשון שכל כך קל לנו לשכוח את אלה שנלחמים על היום הבא, על הארוחה הבאה. אך זהו צורך שקומאר הבחין בו כשהוא ישב לאכול ארוחת ערב במלון סברינה בקראלה.

לאחר יום ארוך של פגישות, קמאר הזמין ארוחה במסעדת המלון. כשהאוכל הגיע לשולחן, הוא הבחין בזוג עיניים קטנטנות משקיפות עליו דרך החלון. הוא הבחין כי היו אלה עיניים של קבצן שפשוט הזיל ריר נוכח מראהו של המזון הענוג שהוגש לשולחנות
קומאר נופף לילד שייכנס, והוא נכנס למסעדה יחד עם אחותו הקטנה לצידו. הוא שאל אותם מה ירצו לאכול, והילד הקטן הצביע על צלחתו של קומאר וזה הזמין עבורם שניהם את אותה המנה.
כשהאוכל החם הוגש, הילד הקטן התקשה להסתיר את רגשותיו מאחר והוא היה כה נרגש מסעודת המלכים שהוגשה לפניו. אחותו הפיקחית מנעה ממנו להושיט את ידיו לעבר המזון, כאילו מציינת כי עליהם לשתוף ידיים לפני שיחלו לאכול
לאחר שניקו את ידיהם "ניקו" בדממה גם את הצלחות בשביעות רצון. כשסיימו, עמדו, הביטו בקומאר ועזבו את המסעדה. קומאר אפילו לא נגע במזונו עד שהם סיימו. הוא כבר הרגיש שבע. המבטים על פניהם מילאו את לבו.
לאחר שקומאר  סיים את הארוחה שלו ביקש חשבון ובנתיים הלך לשיתרותים. כששב לשולחן, היה המום ממה שראה.
לא היה סימן של דולר על החשבון, אלא הודעה

 
כשהבחין בה, דמעות מילאו את עיניו.
וזה היה תוכן ההודעה:
"אין לנו מכונה שיכולה לחשב אנושיות. מי יתן ורק טוב יהיה מנת חלקך".
כמה מדהים זה? תודה, אקילש, על שלימדת אותנו שאין סימן של דולר בעבור נדיבות.