פגעי הזמן.
חברים יקרים שיר (לארכיון) להנאת כולם.
שעון מתקתק - תיק - תק...תיק, תק -
עוברות השניות, הדקות... השעות...
שואל, 'אם הזמן ניתן למדידה, למה
לא ניתן לאגור אותו בכלי קיבול,
בצנצנת, או סתם בקופסה?'
ושני מלוויו, שפלשו לחייו, אחד לפני
שנה, והשני ותיק יותר, בן שנתיים צמודים
אליו חזק, ענו בקול אחד, "דווקא כן"...
איך?
ושוב בקול אחד - "באלבומים,
בתמונות שעל הקיר. בארונות הבגדים,
אתה אוגר אותו, את הזמן"...
'ואתם מה'?
"אנחנו הזמן, גם אותנו אגרת, לא
בצנצנת, לא באלבומים, או בתמונות, שעל
הקיר, אלא בגופך"...
'איך?'
הפולש בן השנתיים עונה, "אני הטינטון
שבאוזניך"...
'ואתה מי?'...
הפולש בן השנה עונה - "אני ניצן רעידת
ידיך, עת במזלג תפסת, או במכחול לצייר
ביקשת...אנחנו פגעי הזמן שלך"...
גבי ידידי, בטאת זאת טוב ממני.
"יום שחולף אינו חוזר אינו ניתן לקנייה או למיחזור, משאב חד פעמי ולכן כל כך יקר",
בריאות ונועם. (חיוך).