פלשבק מהעבר- סיפור

לפני עשור הייתי סטודנט לכלכלה באוניברסיטת ת"א, 
קיבוצניק שבא לכרך הגדול , שכרתי חדר בדירת משפחה,
בני זוג בשנות השלושים המאוחרות שלהם עם ילד 
בחטיבת ביניים.
באחד הימים נקרא הבעל לשירות מילואים בן חודש ברמת 
הגולן, החורף היה בעצומו.
לילה סוער אחד עם גשם עז ברקים ורעמים שכבתי במיטה 
לפתע נפתחה הדלת ובעלת הדירה הנאה בחלוק אמרה: " 
איזה רעמים קצת פוחדת".
עוד לא הספקתי לעקל את הקורה ומיד נכנסה למיטתי 
נצמדת אלי בגופה החטוב.
לאחר  גיפופים , חיבוקים ונשיקות קצרה היתה הדרך 
לפורקן יצרים הדדי נועז ומלא.
הבעל חזר מהמילאים וחיי נמשכו כאילו דבר לא קרה,
סיימתי את הלימודים והתחתנתי עם חברתי גילה מהקיבוץ.
עבדתי כסגן ראש מחלקה בסניף בנק , בני בכורי נולד.
כעבור שנתיים נכנסה לסניף במפתיע בעלת הדירב לשעבר,
כבר לא נאה כפי שהיתה , השמינה, קמטי פנים בטרם עת על פניה.
רוצה לדבר איתי , לא בפומבי.
יצאנו  לבית קפה סמוך ואמרה:"בעלי התגרש ממני מאחר  ונולד לי ילד ממך מהלילה הסוער 
שבילינו יחד , בעלי חשד שהילד אינו שלו, לאחר בדיקת רקמות הובהר  שצדק .
הייתי המום לשמע דבריה, לאחר ההלם הראשוני שאחז בי 
אמרתי לה" לא בטוח כלל שהילד ממני".
"הילד שלך " אמרה בבטחון, למעט בעלי אתה היחידי 
שהיו לי יחסים אינטימים בעת ההיא, אין אפשרות אחרת.
אחרי חודש קיבלתי תביעה לאבהות שתידון בבית המשפט לענייני 
משפחה בת"א.
אז אולי לא אצטרך לקום בלילה לתינוק נוסף עם חיתולים
אבל תביעה לאבהות תהיה גם תהיה והכל לזכר הלילה החורפי והסוער 
ההוא.