פרולוג
סמטאות יפו העתיקה, יללות כלבים משוטטים וחתולים מיוחמים. עשן מוזר עולה מהבתים, מסביבם חצרות, גדרות ושערי ברזל גדולים וסורגים.
הוא הולך עם הפתק שכתוב עליו שם הרחוב והמספר אבל על הבתים האלה אין מספרים. אני לא שואל אנשים, אולי מפחד, יפו סיפורים מוזרים. בסוף אני מוצא את הבית שלרחליקה. לא גדול ולא קטן. כשנכנס מייד תפסו את מבטו המרצפות הצבעוניות היפות האלו עם הרבועים הכתומים והצהובים אין כאלו בימנו, לא, לא קרמיקה, מרצפות. גם התקרה הגבוהה והתריסים עם פסי העץ האלכסוניים והפרזול הישן, משהו מהימים ההם שבית היה בית.
גם מבפנים וילונות לבנים צחורים, שטיח קיר יפה, ומה זה ? דג כריש מפוחלץ על הקיר, דייג או לא דייג.
"אהלן רחליקה" הוא אומר לה.
והיא עונה שלום חרישי כזה עם עצוב, סגור קמעה.
"תביאי אוזו עם כמה מזטים" הוא אומר לה ומתיישב בסלון.
האוזו מגיע, ועמו זיתים דפוקים תוצרת בית וזיתים שחורים שנישלו זה עתה מערמת המלח, וליד זה סרדינים מטוגנים כמו צ'יפס, קוביות של גבינה פטה בשמן זית ועלי אורגנו וזיתים סגולים ארוכים כאלו, ופרוסות של ירקות טריים.
" יאמאס" הוא אומר
, "סאטינה יאמס איש" עונה לו לו חרישית בנימוס.
בינתיים הריחות שעולים מהמטבח כבר משגעים לו את בלוטת הריר, עוד רגע
והוא מתעלף.
על השולחן נערכו צלחות קטנות ובהן, עלי גפן כבושות ממולאות באורז עגבניות מרוסקות ובשר, צ'יזיקי שזה יוגורט סמיך בשמיר, סלט פטריות שמפניון מבושלות בעגבניות, יין, עלי דפנה ושום. אלניקי שזה סלט יווני עשוי גבינה בולגרית שמנה בצל ,פרוסות עגבניות ומלפפונים בשמן זית וזיתים שחורים. בצק עלים ממולא בחציל קלוי בשום ובצורת סלסלה פתוחה ולחם זיתים תוצרת בית.
אחרי זה הגיעו פרוסות חציל כגלילה ממולאות בבשר בתוך רוטב עגבניות, סופלקי שאלו השיפודים היווניים, ליד זה קישואים צלויים בעגבניות ונענע, תבשיל ארטישוק עם תפוחי אדמה..
"מה קרה" צילצלת אלי דחוף? הוא שואל?
מביטה לשמיים ואומרת בקולה הלוחש והצרוד," האיש שלי יצא לים בשעת סערה
הספינה התנפצה לרסיסים, לא מצאו אותו, כבר אין סיכויים איש, הלך, אתה מבין הלך."
כמה שניסה להרגיעה לא הצליח
"אללה ירחמו בר מינן" המשפט הזה דפק לו בראש יחד עם הלמות לב.
וגם סקרנות :)