מחכה לה.
חברים יקרים - שיר לארכיון האישי. (אוטומטית הוא יופיע גם בבלוג הכללי)
מאחורי עצי הקליסטימון
הנטועים בקצה המדשאה
הגדולה, לצד השביל
המוביל אל מגוריה...
בדמיוני, מחכה לה...
הנה היא חולפת על ידי.
אני מושך אותה אלי...
מצמיד את גופה הנכסף, אל
לבי. נושק לעיניה... לשפתיה.
לא מרפה...
מגלה לה את אהבתי הגדולה
אליה...
היא לוחשת, "למה התמהמהת
עד עכשיו יקירי...
חלומות באספמיא. לא העזתי.
מים רבים שטפו מאז את נתיבות
חיי והקהו את רגש אהבתי הגדולה
לילדה, לנערה אהובת נעורי...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
יפה תיארת
"אהבות אבודות, לא ממומשות". כתבת.
תרגיל הגורל, לשחק בבני אדם.... (וודאי יש פרושים נוספים).
תודה מירה. (חיוך).