האם דרך ארץ קודמת לתורה
תיקון ליל שבועות – או מה עלול לקרות לאנשים שמילאו את כרסם תורה?
(סיפור אמיתי)
כמידי שנה אני נוסע ל"תיקון ליל שבועות" באחד מישובי עמק יזרעאל. השנה נסעתי לעשות את "התיקון" ב"קהילת ניגון הלב" שבעמק יזרעאל, קהילה חילונית של אנשים שמתעניינים ביהדות.
היה ערב מעניין, על הסממנים היהודיים בשירתו של מאיר אריאל. היו שם צמד נגנים מוכשרים ששניהם היו תלמידי בעבר הרחוק. הייתה הרצאה מעניינת של ניסים קלדרון. אך על הערב הזה העיבה תקרית מוזרה, שהזכירה לי מאד את הסיפור התלמודי שהבאתי למטה, ומעשה שהיה כך היה:
בהפסקה בין החלקים השונים של הערב, נפגשו עיני בעיניה של אשה שישבה בשורה מאחורי. הבטתי בה וחיש מהר זיהיתי כי זוהי מורתי לשיעור "מבוא לאגדה", שלמדתי אצלה לפני 20 שנה באוניברסיטה במסגרת החוג למחשבת ישראל. יתר על כן, היא באה פעם לראות שיעור ב"אגדה ובמדרש" שהעברתי בבית ספרי והייתה מעין מלווה דידקטית שלי. לימים שמעתי שהיא נהפכה לדוקטורית ואף הוציאה ספר על מדרשי חז"ל.
אמרתי לה – נכון שאת עופרה, והאם את זוכרת שלימדת אותי בשיעור מבוא לאגדה? היא אמרה לי אתה מוכר לי מאד, אבל את שמך אני לא מסוגלת לזכור. אמרתי לה את שמי, ואז היא מסתובבת אל בעלה ואומרת לו בחיוך מבודח: "תראה, אם יש לי תלמידים כאלו מבוגרים, מה זה אומר עלי? די נדהמתי שהיא מצאה לנכון להגיד דבר כזה בסיטואציה כזו, ואמרתי: "אני לא כל-כך מבוגר" והסתלקתי משם.
בדרך לקיבוצי ניסיתי להסביר לעצמי מדוע נפגעתי. אז קודם כל אני בגיל 65 וזה לא גיל של זקנה כלל. נדהמתי מחוסר הטקט מצידה להגיד דבר שכזה. אבל הכי חשוב, הרגשתי מצידה חוסר עניין בי, בהתפתחותי כמורה, ובכלל בי כאדם. במקום זה העדיפה להשתמש בי לבדיחה פרטית שלה ושל בעלה, ושניהם צחקו בגסות. התקשיתי להבין כיצד אדם שלימד אותנו כל-כך הרבה על מוסר, דרך אגדות חז"ל, אדם שלמד ונהיה לד"ר למחשבת ישראל, כיצד הוא נהייה לאדם גס רוח.
כשהגעתי לקיבוצי פתחתי את מחברת השיעורים איתה, ומצאתי שם סיפור מעניין שהיטיב לתאר את הסיטואציה אליה נקלעתי:
"מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת
נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו (המכוער): שלום עליך רבי!
ולא החזיר לו.
אמר לו (הרבי): ריקא, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע (הרב) בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!
- אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!
אמר להם (המכוער): למי אתם קורין רבי רבי?
- אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל.
- אמרו לו: מפני מה? - אמר להם: כך וכך עשה לי.
- אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז."
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ עמוד א
על זה נאמר "סדנא דארע חד הוא" שפרושו הוא - בני האדם דומים ברצונותיהם ובאופים גם אם הם ממקומות שונים ומתנאים אחרים.
(סיפור אמיתי)
כמידי שנה אני נוסע ל"תיקון ליל שבועות" באחד מישובי עמק יזרעאל. השנה נסעתי לעשות את "התיקון" ב"קהילת ניגון הלב" שבעמק יזרעאל, קהילה חילונית של אנשים שמתעניינים ביהדות.
היה ערב מעניין, על הסממנים היהודיים בשירתו של מאיר אריאל. היו שם צמד נגנים מוכשרים ששניהם היו תלמידי בעבר הרחוק. הייתה הרצאה מעניינת של ניסים קלדרון. אך על הערב הזה העיבה תקרית מוזרה, שהזכירה לי מאד את הסיפור התלמודי שהבאתי למטה, ומעשה שהיה כך היה:
בהפסקה בין החלקים השונים של הערב, נפגשו עיני בעיניה של אשה שישבה בשורה מאחורי. הבטתי בה וחיש מהר זיהיתי כי זוהי מורתי לשיעור "מבוא לאגדה", שלמדתי אצלה לפני 20 שנה באוניברסיטה במסגרת החוג למחשבת ישראל. יתר על כן, היא באה פעם לראות שיעור ב"אגדה ובמדרש" שהעברתי בבית ספרי והייתה מעין מלווה דידקטית שלי. לימים שמעתי שהיא נהפכה לדוקטורית ואף הוציאה ספר על מדרשי חז"ל.
אמרתי לה – נכון שאת עופרה, והאם את זוכרת שלימדת אותי בשיעור מבוא לאגדה? היא אמרה לי אתה מוכר לי מאד, אבל את שמך אני לא מסוגלת לזכור. אמרתי לה את שמי, ואז היא מסתובבת אל בעלה ואומרת לו בחיוך מבודח: "תראה, אם יש לי תלמידים כאלו מבוגרים, מה זה אומר עלי? די נדהמתי שהיא מצאה לנכון להגיד דבר כזה בסיטואציה כזו, ואמרתי: "אני לא כל-כך מבוגר" והסתלקתי משם.
בדרך לקיבוצי ניסיתי להסביר לעצמי מדוע נפגעתי. אז קודם כל אני בגיל 65 וזה לא גיל של זקנה כלל. נדהמתי מחוסר הטקט מצידה להגיד דבר שכזה. אבל הכי חשוב, הרגשתי מצידה חוסר עניין בי, בהתפתחותי כמורה, ובכלל בי כאדם. במקום זה העדיפה להשתמש בי לבדיחה פרטית שלה ושל בעלה, ושניהם צחקו בגסות. התקשיתי להבין כיצד אדם שלימד אותנו כל-כך הרבה על מוסר, דרך אגדות חז"ל, אדם שלמד ונהיה לד"ר למחשבת ישראל, כיצד הוא נהייה לאדם גס רוח.
כשהגעתי לקיבוצי פתחתי את מחברת השיעורים איתה, ומצאתי שם סיפור מעניין שהיטיב לתאר את הסיטואציה אליה נקלעתי:
"מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת
נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו (המכוער): שלום עליך רבי!
ולא החזיר לו.
אמר לו (הרבי): ריקא, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע (הרב) בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!
- אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!
אמר להם (המכוער): למי אתם קורין רבי רבי?
- אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל.
- אמרו לו: מפני מה? - אמר להם: כך וכך עשה לי.
- אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז."
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כ עמוד א
על זה נאמר "סדנא דארע חד הוא" שפרושו הוא - בני האדם דומים ברצונותיהם ובאופים גם אם הם ממקומות שונים ומתנאים אחרים.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
יפה הקישור שעשית לסיפור חז"ל.
באשר למקרה שלך - עם תחושות לא ניתן להתווכח (כמו גם עם אמונות). בפרשנות שלך לתגובה אותה מורה חשת פגוע. תיתכן גם פרשנות אחרת כמובן - למשל, שהבדיחה הייתה על חשבון המורה, כי הרי בדרך הזו תיארה את עובדת היותה בגיל מאוד מבוגר, אף יותר מגילך. אולי זו הייתה כוונתה.
על כל פנים, כאמור ריגש אותי השיתוף שלך. תחושת פגיעה גם אני מכירה, ולבטח כל אחד, ולכן קל להתחבר לרגש שעלה בך.