במישור הזמן.

חברות וחברים יקרים,  שיר - במישור הזמן, מנתב אותו לבלוג האישי, 'מבקר' אצלנו בבלוג הכללי. 

להבת הנר הרטיטה, התנועעה 
חוללה, הרקידה, ללא מחיאות
כפיים, רוחות רפאים, על כתלים.

להבה עמומה, השפעתה קטנה,
בטלה מפני האפלה שלא נסוגה,
אטמה פרוזדור וחדר. 

יום מתחיל בעמל. נופל לתוך לילה. 
מיטה ללא כר למראשות, הוא צונח. 
נשימות עמוקות. שינה ללא חלום. 

במרחבים, תחת כוכבי רקיע, סלע.
מישהו חרט אותיות, על פניו. 
רוח ליטפה שמות נשכחים... 

פעם טובה, תלטף אדוות המים... 
פעם רעה תתלוש עלים עוללים
מאם...

בית במישור. נורה אחת קטנה
במקום הנר. אורה בהיר מאיר.
סימן לטוב, ביטלה עששיות שתיים.

צעד ועוד צעד במעלה. 
הפסגה ניראת קרובה? אולי, אולי?...
היספיק הזמן לזכות בניצחון?