ספרים מדומיינים (מחשבות לקראת שבוע הספר)
אתמול , כשדיברו על שבוע הספר חשבתי לי על הסופרים. על אלו שמסוגלים לדמיין עולם ומלואו. דמויות של גיבורים, מקומות שהיו או נבראו במוחם של אלו שהגו אותם, סיפורי עלילה רגילים או קצת מטורפים.... והנה גרוסמן סיפר לאחרונה על הרוגע מצד אחד והאנרגיה שנותנת לו הכתיבה כאשר הוא צריך "להמציא" דמות ולרקום את עלילותיה לאורך הסיפור וגם ג'י פי רולינג סיפרה אך ישבה בבית הקפה הקטן ושירטטה את כל הקשרים הקיימים בבית הקסמים הנפלא שלה.
טוב, אני לא סופרת, ממש לא. אבל מה היה אם היו מבקשים ממני להמציא סיפור. מה הייתי בוחרת? מה הייתי עושה שם? מי היו גיבורי? האם החלטתי נובעת מהתת-מודע?
אז איך שאני משתעשעת במחשבות אני יודעת. אני יודעת שהסיפור שלי היה מתרחש בבורסה ליהלומים. משהו כמו "רצח בשבת בבוקר" של בתיה גור. האם זה משום שהילומים השפיעו כל כך על חיי? לא יודעת.
נסו גם אתם את התרגיל הקטן הזה. לאן הוא מוביל אתכם?