כשיגמרו המילים.

כשיגמרו המילים.  (שיר לארכיון).   27.7.18


כשיגמרו המילים - מילים שֶׁלּא יִזְכּוּ  
להאמר, הַאִם זֶה יקְרה עִם הנשימה,
הנשיפה אַחֲרוֹנָה, כמוֹ כיבוי אוֹרוֹת סוֹפִי...
אַך בינתיים...
שַׁחַר ביישני מתדפק בַּחַלּוֹן. נים וְלֹא נים, 
רִפְרוּף ריסים. יד נָשִׁית אֲהוּבָה, מְלַטֶּפֶת.
אֶצְבָּעוֹת פורטות עַל מַפַּת אבריי, חדר 
מסתחרר...
נוֹתֵן אֶת כולי, נוֹתֵן אֶת מַה שֶׁיָּכוֹל לָתֵת,
כָּל עוֹד...
וְאַחֲרֵי ההוויה, כְּמוֹ מַנְגִּינָה מטפסת במדרונות.
מילים אוהבות מתמידות. לֹא נסוגות אָחוֹר.

גַּרְעִינִי מילותיי פיזרתי בּשָׂדוֹת פּוֹרְחִים,
שְׁטָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף המַרְתִּי במילים, חסכתי...
מילים בהֶן שׁחַקְתִּי, צָחַקְתִּי, עוֹלָם קָנִיתִי.

אופק אדוֹם חמה, אַט צוֹנַחַת, סוגרת יוֹם
חדווה מאופקת איתה, אֶל יְצוּעֵי אֲנִי בָּא. 
מָחָר דַּף לָבָן חָדָשׁ ייפתח.
וְאַחֲרֵי, אַחֲרֵי שיגמרו המילים, מילותיי שֶׁהָיוּ.