הנרי פורד יצררן המכונית הראשטנה

היה אחד האנשים הבולטים בהשפעתם על התחבורה ועל החברה בתחילת ה-120

אישיותו היתה מורכבת מניגודים והפכים, הואהיה אב קשה, דיקטטור קשוח גזעני,אנטישמי ענק, וידידו האישי של היטלר. היו בו שילוב של התנשאות, השפלת עובדיו, ועממיות כלפי לקוחותיו.

נולד ב-1863במישיגן א.הברית, מגיל מאד צעיר טיפל במנועי קיטור ובציוד מכני, בגיל 16 עבר לדטרויט, החליף מספר משרות עד שהגיע והתקדם לדרגת ניהול כשכיר, תחילת דרכו רצופה בכשלונות ודחיות מצד משקיעים , נחישותו הובילה אותו להקמת בית מלאכה עצמאי לכלי רכב, שם התפתחה הדרך להקמת מפעל הרכב הגדול בעולם.

השכיל להבין לפתח מוצר זול ושימושי, המרצה את הלקוחות העממיים. אופיו ההפכפך העלה שאלות אין ספור, האם הוא אדם מתנשא, או עממי? היה בעל ידע טכני נרחב, וסקרנות חסרת גבולות.

במשך 20 שנה התמקדו עובדיו בייצור מודל טי כאשר החל לסבול מתחרות, עברו הם לדגם א. הוא היה נחוש לייצר מכונית זולה ועממית, וביטל את שיקולי הסגנוון. החזון היה "מכונית לכל פועל", ב-1922 מכר פורד מליון מכוניות בשנה. הכבישים היו עטופים במכוניות תוצרת פורד והוא הפך למיליונר.

עקרונות החירות חרותים בחוקה האמריקאית, אך במציאות זה היה שונה , הפלתה לרעה שחורים, מיעוטים, נשים ומהגרים, הקפיטליזם רמס רבדים גדולים של הפועל, השפיל ציבור רחב ששיווע לעבודה, קומץ של בעלי הון וקרקעות תעשיינים וייזמים החלישו את מעמדם של הפועלים.

פורד שינה  את השיטה,במפעלו כל פועל התמחה בפעולה פשוטה אחת, כל אחד ביצע מימה עד להשלמת תהליך ההרכבה.

בשנ ת 1913 הפעיל חידוש מהפכני, פס ייצור שהיה יכול לפלוט מכונה מדגם טי.כל 24 שניות, פס הייצור היה מאד יעיל, אך את העובדים הפך לרובוטים, הוא התעלם מהגורם האנושי, לבסוף החליטו כפיצוי מוסרי, לתת לכל עובד 5 דולר ליום (שיעור כפול ומכופל), זה הפך את פורד לגיבור לאומי, עטור הילה.

פורד היה ביסודו קפיטליסט שהעריך יוזמה אישית.שנים התנגד להתארגנותם של עובדיו, לאחר שביתה עיקשת, ב-1941 ההכרה ניתנה, לאחר מאבקים עיקשים, 

הוא היה אחד מן הדמויות אולי החשובה ביותר, להפיכת המכונית למוצר פופולארי, פורד וה-טי האגדית שינו את א.הברית ואת העולם כולו. 

תודות למחיר הזול והאמינות הגבוהה זורזה סלילת הכבישים, ןחיבור הקצוות בארץ הענקית, באירופה זה קרה רק אחרי מלחמת העולם השניה.

נחזור לאישיותו, היה איש מאד עיקש, מאד קטנוני, בנו אדסל נפטר בגיל צעיר, סבל מאביו אין ספור התעללויות והשפלות גם זלזול בפני כל העובדים מיומו הראשון, הוא נראה בעיניו רך ועדין, האיש השמרן חשב ישמור אלוהים כנראה בני הבכור הוא הומוסקסואל, אם היה דבר שהוא שנא ובז יותר מיהודים ובנקאים זו היתה הנטיה המינית המוזרה.

לאחר שנים ארוכות ביחסיו עם הנאצים אמר שראה בגרמניה מגינת המערב, בפני הקומוניסטים התירוץ הקלאסי...אך לא הסביר מדוע לא קיבל יהודים למפעלו, ולא מדוע סייע במימון הפרוטוקולים של זקני ציון.

גדולתו היתה שהוא הבין את הפוטנציאל הכלכלי החברתי העצום במכונית לכל כיס, בניגוד כמעט לכל מתחריו שראו באותה תקופה במכונית מוצר יקר וצעצוע לעשירים.