עקבות בחול.
(לארכיון. חיוך).
מגירה נפתחת. תכולתה,
מחשבות. רגשות.
נטיפי זיכרונות זולגים,
מילה אחר מילה, נוחתות
המילים בשדה לבן, בונות
איגרת.
חושב, רוב המוכרים נשרו,
מעטים הם הנשארים.
הנותרים יודעים שהם בדרך.
והם מבקשים לקצור רגעים
אחרונים של אושר מזדמן.
הוא חוזר ופותח המגירה
הישנה, מחפש בתוכה מה
שאבד.
שואל את הפנימי שבקרבו,
היצליח גם הפעם לעקוף
את הצומת הקרובה?
תשובה, אולי.
אם כן, די לו בזאת, שמצא,
שוב את עקבותיו הנושנות
שהותיר בחול...
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
דרכו של עולם ..
בדרכנו להמשיך הלאה ..
אנו לא מדלגים על העבר ,וכשפוחים אותו
צף לכל אחד מאיתנו עולם ומלאו..
זהו שהבנתי מהשיר המיוחד שכתבת.
כשפתחת המגירות צפו לך זיכרונות
אך דרכו של עולם להניח להם עד לפעם הבאה
כי הלאה .החיים ממשיכים..
סוף שבוע ניפלא.
אחזור במהלך היום לקרוא ולענות לתגובתך.
תודה גדולה בינתיים. (פרח).
"הוא חוזר ופותח המגירה/ הישנה, מחפש בתוכה מה שאבד".
הוא מחפש את החוסן הגופני והמרץ שעזרו לו לצלוח את מהמורות החיים.
הוא יודע שהם לא ישובו לעולם. רובד השנים כילה אותם.
/"אם כן, די לו בזאת, שמצא, שוב את עקבותיו הנושנות שהותיר בחול"/.
"עקבות בחול" - חיוניות שעדיין היא קיימת, ומפצה.
תודה מדלן היקרה. שבת שלום, לך ובני ביתך. (חיוך).