נדודי שינה
נשמה יוצאת מהגוף ומביטה
בלאט, בשחור הלילה המשיי
מתגנבת לה באופן חרישי
כעכביש הזוחל על קורי משי
רוח, המרטיטה חוש שישי.
מרחפת היא בחדר בעדנה,
משקיפה על עצמה, מעונה,
מתהפכת במיטתה ופניה עננה,
בחייה עצב ואכזבה צפונה.
בבוקר האשה כאש להבה
שופעת חום ומלאת אהבה
על סביבתה משרה שלווה
בחיוכה ובמעשיה טוב מסבה.
תוהה הנשמה הזו העדינה,
מדוע האישה בלילות מתענה,
כיצד להסיר את העננה
ולהביא לנפש וללב רננה.
תגובות
5
אהבו
0
527
אביבית 2
בלילה וביום
אריקו
עמליה אור
טובה פריש
שיר ניפלא מנשמה יפה.כל כך בטעם ובעדינות.לא אהבתי כשכתבת על שארית חייך.לא בגלל השיר היפה ההוא,אלא בגלל הרעיון.אשה כמוך שכותבת כך,עם נשמה כזאת,צריכה להאריך ימים ושנים.
יעקב גרשון 1
הרי ברור, מה שלא גילתה הנשמה, שלאישה היה חסר גבר שיחבק ,יאהב ויסיר ממנה את העננה. ואז יותר היא לא תתענה.
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות,
אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות,
גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה,
מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה.
נבגדתי על ידי גופי ומוחי,
אין איש המדבר כיום בשבחי,
זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך,
לעיתים הגוף בוגד בך.
ואז נותרים חסרי אונים,
והימים נהפכים לקודרים ומעוננים.
מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל,
יומיים שנמחקו ללא הכר.
התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר,
הזכרונות מחלחלים בכל איבר.
הנופים לליבו שרים נוגות,
נזכר בך מחייכת ענוגות.
לחשת באוזניו מילות אהבה,
שאת מקומה תפסה האיבה.
איננו מבין את הגזרה,
הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות