סופרת כבשים
הלילה ספרתי כבשים וחלמתי על האיש שנשא על כתפיו כבשה והיה איש אדמה נוסף להיותו איש צבא.
הוא היה. הוא הלך כשהחליט ללכת - כך אמר בנו גלעד.
הוא כבר לא כאן. וסיפורים רבים יש עליו.
שמונה שנים - לעיתים מצמץ בעיניו, וגם נענה ללחיצת ידו של גלעד
היה מלח הארץ, בה נולד, בה לחם,
בה הקים את חוות "שיקמים" וגידל בה כבשים.
מחר הוא ייטמן ליד לילי אשתו שכה אהב.
הרבה דברים עליו מדברים: טובים ורעים
הכל כתוב בדברי ימי המדינה
ינוח בשלום בקברו "בגבעת הכלניות" ליד לילי אשתו.
מימונה בבית מגן דוד אדום
לחגיגית מימונה בתחנת מגן דוד אדום בחולון
הוזמנו אורחים מכובדים ניצולי שואה מבית "להיות"
לכבודם הועמסו על השולחנות מיטב המטעמים
ובמופלטות טעימות שאותן הכינו במקום
די'ג'י השמיע שירים מרוקניים...
לקריאת הפוסט
צעדת הבושה
יחד עם כל האלפים הייתי אתמול ברחוב רוטשילד בתל אביב.עוד באוטובוס שמתי לב לנשים וגברים לא צעירים שהצטופפו בו, חלקם עם כרזות ושלטים.באלנבי פינת רוטשילד התרוקן האוטובוס, וכולם צעדו לכיוון ''בית...
לקריאת הפוסט
תודה לחברת האשראי שלי
יש ספרים שמדירים שינה מעיני, העלילה נטמעת בי והסקרנות אופפת אותי. כך החל ליל אמש. קראתי עד שבחצות וחצי נרדמתי.לא עברו כמה רגעים, פתע פתאום... צליל הודעה בטלפון. התעצלתי לבדוק, ונרדמתי. הצליל...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
גדול גיבורי ישראל של התקופה החדשה. את זה אף אחד לא יוכל לקחת מלבותיהם של הלוחמים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים