אספתי פיות
אספתי הערב את כל הפיות
למקלעת שירה מלאת הזיות.
רציתי לומר להן "בואנה הלום"
"הבאנה קורטוב אושר או יהלום".
הצטופפו הפיות בזו המקלעת
עלו זו על זו, בבלי דעת.
ניסו להראות, כל אחת את טיבה
ומה יכולה היא להביא בשובה.
"אני אביא פרח וגם פרפר"
זימרה פייה מתוך כלוב אפרפר.
"ואני אביא את אור הירח
לחמם לב זוג אוהב ושמח".
וקריאה שקטה של פייה צעירה
"אני אגמור את המלחמות, בסערה!"
ופיית החלילים כה זימרה
"אני אנעים את הלילות בשירה."
אחת הפיות על ירח יושבה
מחייכת מביטה, כולה קשובה.
מהרהרת, חושבת, ממש מתקשה,
מה תביא היא, בתוך הריקשה.
את כל הפיות שאספתי היום,
מגישה לכם יפה בסרט וחלום.
אז כולנו יודעים שפיות הן רק באגדות. טוב, אז מה? אסור לחלום?
איך כתב י.גרשון מותר לחתום....
ופנינים מפיקה מהמקלדת.
פיות בשלל צבעים מרחפות בעליצות וכל אחת כל-כך רוצה לתת. מרגישים כמו בתוך סרט של וולט דיסני וכאילו היינו שוב צעירים.
וכדי שיהיה מושלם, ארשה לעצמי הערה:
"כלוב אפרפר" ו"בתוך ריקשה" לא מסתדרות לי בתוך התמונה, ואפילו אם הן מתאימות לחרוז.
תודה לך על השיר הקסום ואפשר עדיין לומר חג ירוק ומתוק, מן הסתם נשארו לך עוד פירות מתוקים
לשמש השראה לשירי אגדה נוספים.