לאהובי הווירטואלי
הערב זר ורדים צבעוניים לא שזרת,
ליום האהבה לשמח לבבך, לא אמרת.
ואתה אינך יודע עומק אהבתי,
לא מבין אתה כעת שתיקתי,
רק חפצה בזרועותייך חבוקה להיות,
ביום ובלילה להתמזג בך עד כלות.
מילותייך פורטות על מיתרי נישמתי,
מרטיטות, מרגשות וחוצבות להבות אהבתי.
כף ידך את גופי מלטפת,
נשיקת שפתייך באהבה אותי עוטפת,
מבקשת להיות איתך כל רגע
לחוש נשימתך העדינה ללא פגע,
רוצה איתך לחלום, להיות שלך היום,
לאהוב ללא הפסקה,להרטיט גופך בתשוקה.
להסניף את הריח שלך מהכר,
שלשום, אתמול, הערב וגם מחר.
זאת אהבתי על מגש לך ניתנת,
ליום האהבה חרוז עם שיר שוזרת,
לאהובי הווירטואלי שמייחלת שיבוא,
ויסחפני באונו למחוזות אהבתו.
כל כך הרבה נתינה ומסירות להעניק לאהוב,
הלווי שתהי זו אהבה דו סיטרית,להשיב בהוקרה לאשה לאהובה, לך הכותבת, ולו? וירטואלית גם.
שבת של אורה ואהבה, צביה היקרה. (חיוך) נדב.
,
בערגה ותשוקה להיות
להיות נאהבת ורק לאהוב
לא רק הוןרטואלי העולה באוב
מקסים ונפלא
שהוריד אותי מהפסים
ולמה אהוב וירטואלי?
ולי רק אמתית בא לי.