אזכרה
יפה שלי
מאז לכתך חלפו שלוש שנים
הכאב והגעגועים עודם קיימים
הזמן את שלו אינו עושה
ואת כאב לכתך אינו מכהה
לפני שישים וארבע שנים נפגשנו
ברית אהבת עולם בנינו כרתנו
ברית של הקשבה הבנה ונתינה
שכול כולה קבלה ואהבה רבה.
שיתפנו עצמנו בכל מצבי החיים
כאבנו ושמחנו בכל המצבים
חווינו אושר עם לידת הבנים
וזכינו יחדיו לחבוק נכדים
ממך למדנו ללא תנאי לתת
להתחשב ולהתחייב לאמת
יחד בנינו משפחה לתפארת
כי זאת רצינו ולא אחרת.
הדמעות חונקות את הגרון
בכל עת בו עולה הזיכרון
עת את נשמתך לקחו כבמסתור
ואותי השאירו דואב מאחור
והנה עומדים אנו כאן היום
מרחף אני כבתוך חלום
אני רואך עימי בכל מקום
ממצא כל רגע עד תום
אין לה סוף אלייך הכמיהה
על העתיד שנגוז ואבדן הציפייה
אני כואב פן אקיץ מזו ההזיה
מאז נלקחת ליבי מלא ערגה
לכל ברית יש שם רעייתי היפה
ובריתנו שמה מאז ומתמיד אהבה
ואם כי המוות בינו זמנית הפריד
בריתנו זו הייתה והינה לתמיד.
את בליבי עכשיו
כמו הרבה צללים
כמו הרבה שבילים
כמו הרבה עלים
כמי נהר כחולים
את בליבי לעולמים.
לזכר רעיתך היקרה.
מי יתן ולא תדע צער כל ימיך.
נחת מכל הנכדים שיש להם סבא טוב כמוך.
שנחצבו ממש מתוך ליבך.
תהיתי רבות (ביני לבין עצמי) אם הנפשות שעזבו אותנו, יכולות להקשיב לרחשי ליבנו.
אם כן, אז כמה יפה בטח נשמע לה הספדך.
וגם אם לא, יהיו המילים הללו גלעד מזעיר לזכרה.
חזק ואמץ לשם זכרה.
זיכרון לאישה יקרה שהלכה
יהי זה נר זיכרון ורטואלי לאישה אהובה
איתך באבלך
יעקב
תרשה לי להשתתף באבלך
יעקב